עין צור

עמוד:77

חפשו שפיריות כחולות או אדומות , המשקיעות את קצה גוסן במים תוך כדי מעוף . כך הן נראות כשהן מטילות ביצים . אך זה איננו כל הסיפור . האזור רוחש גם חיים ארורים שאינם נראים במבט ראשון : עקבות בעלי-הרויים הטבועות בבון מרמזות על מי שביקר כאן בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות ; הריצודים המהירים בתוך מקווי המים הם סימן לעולם שלם המתקיים מתחת לפני המים , עולם של יצורים קטנים הנעלמים מעינו של המטייל הממהר . וכפי שראיתם , גם האדם נמשך אל מקורות המים בעין צור . התעלות החפורות , הברכות החצובות והשרידים הארכיאולוגיים סביב המעיין מספרים את סיפור האדם באזור מדורידורות . האדם הוא זה שחפר את הנקבה בפתח המעיין ואת התעלות , כדי לנצל את המים לצרכיו השונים . מערכת חקלאות עתיקה שוחזרה בעין צור , ותוכלו לראות בה גן-ירק מושקה במי המעיין , שנשלחים בתעלות ( ולכן סוג חקלאות זה נקרא : חקלאות שלחין . ( כיצד נוצר המעיין ? שכבות סלע מסוגים שונים מונחות זו על גבי זו מתחת לפני הקרקע של רמת הנדיב : למעלה שכבת גירי , אחריה שכבת טוף" ומתחת שכבת דולומיט . " המשקעים היורדים באזור מחלחלים במהירות בקרקע וממשיכים במסעם מטה דרך סדקים בשכבת הגיר העליונה . הם מוסיפים לחלחל גם דרך שכבת הטוף האוורירית , עד שהם מגיעים לשכבה התחתונה - שכבת סלע דולומיט אטום . שם מסעם מטה נחסם . לאחר שהדרך למטה נחסמה , המים משנים כיוון וזורמים מזרחה על פני השיפוע של שכבת הדולומיט , דרך נקבוביות בשכבת הטוף . מים אלה נקראים מעתה : מי תהום . מי התהום ממשיכים לזרום עד שהם מגיעים למקום ששכבת הטוף נחשפת מעל פני הקרקע , ושם הם נובעים החוצה . נביעה זאת של מים מכונה מעיין . בתקופה הרומית חצבו בני האדם באזור הנביעה את הנקבה . הנקבה חושפת את שכבת הטוף ומגדילה את כמות המים הנובעים מן המעיין . כיום ניתן לבקר בתוך הנקבה . ? גיר - סלע משקע ימי , לבן ורך , המורכב מסירן פחמתי . ? סוף - סלע מחורר ואוורירי , הנוצר בהתפרצות געשית מתחת לפני הים . ? דולומיט - סלע משקע ימי , קשה ואפור , המורכב ממגנזיום וסידן פחמתי . מילה סורית דולב מזרחי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא