פרק א' חוה- חיזור אחרי אבידה

עמוד:10

האמהות , שהן במובנים רבים דמויות המופת של נשים בישראל . בל הדמויות הגדולות , המתוארות במקרא , אינן רק תמונות חד משמעיות , _וחד מימדיות , של אור , יופי ומתיקות , כי אם דמויות מלאות חיים , המבטאות את החיים . הן מבטאות ניצחונות וכישלונות , פיתויים והתגברות עליהם , עיכובים וכישלונות וניצחון על המעצורים . ולפעמים הן מתארות כישלון , פגם שיש להיזהר מפניו , לאמור.- כל הדמויות במקרא הן טיפוסיות , וכולן אמורות להיות מלמדות ומחנכות , אף כי לא כולן הן כאלה . לא אחת כוונת הסיפור היא להודיענו כיצד להיזהר משגיאותיהם של הראשונים — אף בי ראשונים אלה היו גדולים , חשובים , ואפילו נבדלים מאתנו בדרגת אישיותם . ואף על פי כן , לא כל מה שהם עושים הוא בהכרח מושלם . אלא שמתוך המסופר , ומתוך העלילה , אנו למדים מה עלינו לעשות . משום כך סיפורה של חוה הוא סיפורה של אישה , עם צד החן והיופי שבו ועם צד הכישלון וההכשלה שיכול להיות בו , והוא משמש במובן מסוים כמופת וכהזהרה גם יחד לגבי יכולתה של האישה ולגבי תפקידה בעולם . מעשה אדם וחוה יש בו צדדים מרובים מאוד , והדיון כאן הוא רק ביחס לנקודות אחדות מן המכלול הזה . הנקודה הראשונה שחשוב להבין אותה בעניין חוה טמונה בבירור דבר פשוט לכאורה , והוא י איך מבינים את יצירתה של חוה , איך נתפסה חוה ביחסה לאדם . אצל חכמי התלמוד מוסכם ( וכך נתפס במשך הדורות כולם , ( שחוה איננה נחשבת כילידת הצלע ( באותו מובן שאנחנו משום מה מקבלים אותו כרגיל . ( יצירתם הראשונית של אדם וחוה היא דמות דו פרצופית , לאמור — האדם הראשון נברא בדמות מורכבת מזכר ונקבה כאחד באישיות אחת . הצלע הנזכרת במקרא יש להבינה במשמעות של _צלע צד ( כמו למשל "צלעות המשכן . ( " האישה נבראה מצלעו של אדם , משום שמתחילתה היא צלע , כלומר צד אחד , של האדם הקמאי , _שאחר כך התחלק לשתי דמויות שונות . הבנה זו מתחזקת אם מעיינים בסיפור לא רק כמעשה של יצירת האדם אלא גם כהמשך הדברים שיש בהם גם הסבר וגם מסקנה של יצירה זו , יצירה בדרך חלוקה . אותו רעיון עצמו חוזר ומתבטא הן במקרא והן אחר כך לכל אורכה של הספרות היהודית . בעיקרו של דבר נובע ממנו שהיחסים בין איש לאישה , במשך כל הדורות , הם ( אם להשתמש בביטויו של התלמוד ) חיזור אחרי אבידה . או בלשון אחרת ; שני החלקים הללו , הגבר והאישה , הם בעצם מרכיבים של יחידה אחת שלמה , יחידה שמראשית הוויתה אכן נוצרה כאדם אחד , כדמות אחת . למטרות שונות ( בעיקר לשם השגת קשר שונה , אולי עמוק יותר , ועל כל פנים מורכב יותר , ( מופרדת היחידה הזו לשני חצאים , או בלשון מפורסמת : לשני פלגי גוף , שכל אחד מהם הוא רק פלג , חצי גוף . שני

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר