יחיעם ויץ מבוא

עמוד:13

הפיכת הקיבוץ לצבא מאורגן . ההצעה להקים מסגרת מגויסת חדשה אושרה על ידי המפקדה הארצית ב 15 במאי , 1941 ואחרי שבועות מספר נקראו מגויסי הכוח החדש לסייע לכוח האוסטרלי הפולש לסוריה ולבנון . כשהוקם הפלמ"ח , לא נדונה סוגייה הקמתו במוסדות אחת מהתנועות הקיבוציות . שלוש התנועות נענו אמנם להחלטת ועדת הביטחון של ההסתדרות בעניין מכסות הגיוס לגוף החדש , אך בפועל הוסדר הנושא רק בשלהי . 1941 מערכת היחסים ביניהם השתנתה באביב , 1942 בשב 27 באפריל החליטה מפקדת ה"הגנה" על "הסדר העבודה והאימונים , " שמשמעותו הייתה גיוס מלא של פלוגות הפלמ"ח והצבתן בקיבוצים בשיטת העבודה והאימונים כהסדר זמני . הסדר זה נולד בשיאו של "השיתוף" עם הבריטים , וזה מעלה שאלה בנוגע לצורך של הפלמ"ח להגיע להסדר עם המשקים דווקא בשעה ששיתוף הפעולה עם הבריטים היה כה הדוק . אחת התשובות לשאלה זאת היא , כי מדובר בהסדר שצמח מתוך תנאי המציאות.- באביב 1942 התנועות הקיבוציות גייסו את כל מכסות המגויסים שהוטלו עליהן , ואף למעלה מזה . המימון הבריטי , שאיפשר את גיוסם המלא של חברי הפלמ"ח הוותיקים , לא הספיק להחזקת הכוח המגויס המוגדל . במצב זה , ובהעדר מערכת לוגיסטית ממלכתית , רק היישובים הקיבוציים היו מסוגלים לספק ליחידות המגויסות שירותים כמו מזון , כביסה ושיכון . הפתרון היחידי האפשרי היה אפוא להסדיר מערכת יחסים הדדיים בין יחידות הפלמ"ח לבין הקיבוצים " , על פי ההסדר של שירותים תמורת עבודה חלקית . " ההסדר שנוצר יצר בסיס לגידול הפלמ"ח אל מעבר למה שהבריטים הסכימו , ואף נתן מענה , אם כי בדוחק , למימון קיומו הבסיסי של הפלמ"ח כולו . שאלה נוספת היא : מה הניע את התנועות הקיבוציות להגיע להסדר זה ? בתשובות שניתנו במחקר לשאלה זאת הודגשו שלושה היבטים.- הכלכלי , הפוליטי ארגוני והאידיאולוגי . התשובה המדגישה את ההיבט הכלכלי מסתמכת על המחסור בכוח עבודה בקיבוצים עקב גיוס חברים מצד אחד ושגשוג כלכלי מהצד האחר . לפי התשובה הפוליטית , התמיכה במסגרת המגויסת של ההגנה חיזקה את מעמר הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי כאופוזיציה להנהגת מפא"י , שתמכה בגיוס לצבא הבריטי . התשובה השלישית , האידיאולוגית , מדגישה את אמונתו של יצחק טבנקין , כי "הדרך הצבאית היא הפתרון הרצוי , ההכרחי ואולי אף הבלעדי בעת מאבק לאומי , " ואת השפעת האמונה הזאת על התנועה שאותה הנהיג , הקיבוץ המאוחד . הסבר אחר מזקיק את הקשר החרש שנוצר להתפתחות האתוס האופנסיבי , בהשפעת אירועי מלחמת העולם השנייה . על פי אתוס זה , לא די ביצירת "יש" ציוני ובהגנה עליו , אלא "הגיעה העת ליצור כוח , שיוכל להבטיח את המשך התפתחותו של המפעל הציוני , ואף ימלא הפקיד מרכזי בהגשמת יעדיה של התנועה הציונית . " בין מובילי האתוס החדש היו מנהיגי מפא"י דוד בךגוריון ומשה שרתוק , שנתנו לו גיבוי ציבורי ומדיני , ויצחק טבנקין , שנתן לו גיבוי תנועתי ומעשי . כשהמנהיגים נחלקו ביניהם בנוגע לדרך בניית הכוח " , נטל עליו הקיבוץ המאוחד את החסות על הפלמ"ח וגונן עליו כנגד המתנגדים או המסתייגים . " מועצת הקיבוץ המאוחד , שנערכה בנען באוגוסט , 1942 אישרה את "הסדר העבודה והאימונים . " היא גם קראה לשאר התנועות ההתיישבותיות להצטרף אליו , ובכך לאפשר להגדיל את הפלמ"ח עד לסדר גודל של 5 , 000 מגויסים . האופוזיציה להסכם באה משורות הפלמ"ח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא