|
|
עמוד:11
מבוא המחקר להתייחס אליהם , כמו סוגיית גיוס נוער שוליים לפלמ"ח או מקומה של האישה בו . הראשון מבין המאמרים הנושאיים הוא מפרי עטו של עמוס כרמל , והוא עוסק במערכת היחסים בין הפלמ"ח ל"הגנה . " הקשר בין הגופים היה הדוק ואינטנסיבי — מרגע היווסדו הייתה לפלמ"ח זיקה מובהקת לתנועת העבודה , אך בראש ובראשונה הוא היה חלק בלתי נפרד מה"הגנה . " ביטוי סמלי לכך ניתן בשבועת הפלמ"ח , שיצחק שדה , מייסדו ומפקדו הראשון , ניסח זמן קצר אחרי הקמתו . על כפיפותו , הפורמלית והמהותית כאחר , של הפלמ"ח ל"הגנה" כתב יגאל אלון : "המפקדה הארצית של ה'הגנה ... ' היא שקבעה [ לפלמ"ח ] את תפקידיו ... הפלמ"ח היווה את החטיבה המגויסת היחידה במסגרת ה'הגנה' שהייתה כפופה למרות ארגון ה'הגנה' בלבד " . בעקבות קביעה זאת שואל כרמל מה היו ההיבטים העיקריים של זיקה הדוקה זאת . היבט מרכזי היה בכך שהפלמ"ח היה מכשיר הכוח העיקרי של ההגנה והוא לקח על עצמו את "תפקידי הביטחון השוטף , " כפי שהוגדרו על ידי פיקוד ה"הגנה" — הארצי והמקומי כאחד . אחת המשימות הייתה "הסזון" שכוון נגד חברי האצ"ל . מנקודת מבטם של מפקדי הפלמ"ח גם משימה זאת — לא נעימה ככל שתהיה — היוותה חלק מתפקידי "הביטחון השוטף" שהפלמ"ח היה חייב לבצע . יגאל אלון הגדיר זאת כפעילות "נגד פורעים ערבים או אנגלים ונגד 'פורשים' יהודים המרימים יד נגד הדמוקרטיה הציונית . " בפעילות זאת ניתן אפוא לראות את ההוכחה העליונה לנאמנותו לפיקוד ה"הגנה" ולדרג האזרחי שמעליו . הכרה עקרונית זאת לא מנעה חילוקי דעות בין הארגונים . אחת המחלוקות הייתה בסוגיית מבנה הפלמ"ח ורמת הפיקוד שלו . באוקטובר 1944 הוחלט במפקדת הפלמ"ח על הקמת ארבעה גדודים שיהוו מסגרת אופרטיבית-מנהלתית חדשה , שתהיה מסגרת ביניים בין מטה הפלמ"ח לבין פלוגותיו . יעקב דורי , רמטכ"ל ה"הגנה , " ועמו חלק ניכר מבכירי המטכ"ל , טענו כמה טענות נגד החלטה זאת . אחה מהן הייתה שהפעלת מבנים כה גדולים אינה אפשרית בתנאי מחתרת . מטה הפלמ"ח מצדו ראה בהחלטה הוכחה לשמרנותו של פיקוד ההגנה ולפער בינו לבין הפלמ"ח התוסס והדינמי . בסופו של דבר התקבלה , בהשראתו של הרמ"א ( ראש המטה הארצי של ההגנה ) משה סנה , עמדת הפלמ"ח והגדודים אכן הוקמו , אך הפעלתם כיחידות אופרטיביות נדחתה ער מלחמת העצמאות . מחלוקת נוספת הייתה בעניין העקרונות היסודיים להכשרת לוחמים ומפקדים בפלמ"ח . יגאל אלון כתב בעניין זה כי מגמת הפלמ"ח הייתה להכשיר מספר מפקדי כיתות גדול בהרבה מהצרכים בפועל , במטרה שכל החיילים המסוגלים לכך יוכשרו להיות מ"כים . מטכ"ל ה"הגנה" ראה בכך השקעה גדולה ומיותרת . מחלוקת נוספת בסוגיה זאת הייתה כנוגע לרמת הכשרת המ"כים . כשעה שפיקור ה"הגנה" דיבר על הכשרת מכ"ים סמלים דיבר מטה הפלמ"ח על מ"כים שיוכלו לשמש קצינים . בשנים , 1947-1945 תקופה שבחלקה שימש יצחק שדה בתפקיד רמטכ"ל ה"הגנה" בפועל , משקל הפלמ"ח במסגרת ה"הגנה" הלך וגדל . הפגנת הכוח של ה"הגנה" במסגרת "תנועת המרי העברי" ומבצעי ההעפלה לא הייתה אפשרית בלי הפלמ"ח כ"שחקן המרכזי . " בכל המבצעים שנערכו בתקופת קיומה של "תנועת המרי" מילא הפלמ"ח תפקיד מרכזי , וגם במבצעי ההעפלה השונים מילאו אנשי הפלמ"ח תפקיד מפתח . אך גם כאן התגלעו מחלוקות . מחלוקה אחת הייתה בשאלת מקור הסמכות : למי כפופים אנשי הפלמ"ח הפועלים במסגרת המוסד לעלייה
|
העמותה לחקר כוח המגן עש ישראל גלילי ע"ר
|