|
|
עמוד:15
השלישי בארץ ישראל . ואמנם , לוחמי תש"דו יצאו למלחמת קיום , מלחמת דמים שהעמידה במבחן את כושר הלחימה , הסבל וההישרדות של הציבור היהודי בארץ ישראל . ודומה כי אותה תחושה של מלחמה על עצם הקיום , שפעמה אז בצדק בלבותיהם , מקננת במדינת ישראל גם לאחר שני דורות , אף שהתחזקה והתעצמה . את מלחמת העצמאות הוליד , בראש ובראשונה , מאבקו של המפעל הציוני בבריטים . ההעפלה , ההתיישבות , המאבק המזוין ומלחמת ההסברה הציונית ברחבי העולם כולו , ובעיקר לאחר השואה , התישו את בריטניה עד כי זו העבירה , בשלהי פברואר וראשית מרס , 1947 את "בעיית פלשתינה" לטיפולו של האו"ם , שמוסדותיו החליטו לזמן עצרת מיוחדת באביב , 1947 אשר תדון בנושא ותביאו על פתרונו . עד היום חלוקים ההיסטוריונים בדעותיהם בדבר כוונותיה הנסתרות של בריטניה בנקטה צעד זה - האם קיוותה כי מחוסר ברירה יותיר האו"ם את ארץ ישראל בידיה , והפעם על פי חוזה חדש , אשר יחליף את המנדט הישן מטעם חבר הלאומים ויעניק לבריטניה נאמנות על הארץ לצד חופש פעולה נרחב יותר ; או שמא רמזה כי היא מוכנה להסיר ידיה מן האזור , ולו גם במסגרת מדיניותם של אחדים ממנהיגי מפלגת הלייבור , ששלטו אז בבריטניה וצידדו בפינוי האימפריה כולה . נוטה אני לאמץ את הגרסה הראשונה , על פיה קיוותה בריטניה לקבל נאמנות על ארץ ישראל , ולו מפאת התחייבותה כלפי ארצות הברית באשר לארגון המזרח התיכון כולו בברית מדינית צבאית כוללת אל מול ברית המועצות . ארצות הברית הבהירה כי לא תיטול על עצמה אח המשימה , שעה שבריטניה , לפי מיטב ידיעתי , נבונה היתה למלאה באותה תקופה ועד לאמצע שנות ה , 50 בשרות האינטרסים הכלל עולמיים של המערב . מכל מקום , העצרת המיוחדת של האו"ם , שהתכנסה בחודש מאי , 1947 לא קבעה כל נאמנות על ארץ ישראל , ותחת זאת מינתה ועדת חקירה בינלאומית מיוחדת לעניין ארץ ישראל ובה אחד עשר חברים - כולם נציגי מדינות קטנות שלא קיימו קשרי אינטרסים ישירים עם ארץ ישראל , בראשותו של הנציג השוודי , השופט סנדסטרום . ברוב גדול ( שמונה נציגים ) המליצה ועדה זו ,
|
|