|
|
עמוד:14
ולפיכך אין בכינוי כדי לשקף את אופיה הייחודי של המלחמה בה אנו דנים . רבים מלוחמי תש"ח ובני דורם נוטים חיבה לכינוי "מלחמת השחרור , " העומד אף הוא בסימן שאלה , שהרי לא נשתחררנו מאיש - המאבק שקדם למלחמה , ונסיבות בינלאומיות שתפורטנה להלן , הם הם שהובילו את הבריטים לידי פינוי ארץ ישראל , בלא שתיכבש בידי כוח אחר תחתם . הנה כי כן , לא היחה זו אלא מלחמתו של המפעל הציוני כנגד התנועה הלאומית הפלשתינית , מלחמת היישוב היהודי בארץ ישראל כנגד "צבא ההצלה" והצבאות הערביים הסדירים , אשר פלשו אל ארץ ישראל כדי לכבשה וכדי להשמידנו . לחימתו של היישוב היהודי היא שמנעה את כיבוש הארץ , ונחנה ביד המפעל הציוני את האפשרות לממש את עצמאותנו הלאומית , הווי אומר : להפוך את היישוב היהודי בארץ ישראל למדינה עצמאית , הלא היא מדינת ישראל . משום כך מעדיף אני את הכינוי : "מלחמת העצמאות . " תולדות המפעל הציוני , מאז "רומא וירושלים" פרי עטו של משה הס , שראה אור באמצע המאה ה , 19 ועד ימינו , לא ידעו מאבק צבאי רב דושיבות כמלחמת העצמאות . ראשית , במהלך ארוע היסטורי חד פעמי הפך המפעל הציוני למדינה יהודית עצמאית , שמשמעה התבגרות , שעיקרה נטילת האחריות לענייננו , האחריות הבלעדית לגורלנו . שנית , היתה זו , אולי , הקשה במלחמות ישראל . במשך שנה ושלושה חודשים ועשרה ימים נפלו בארץ ישראל כ 6 , 000 יהודים , בהם ב 4 , 500 לוחמים שנחשבו מגויסים לכל דבר , וכ 1 , 500 אזרחים . היישוב היהודי בארץ ישראל אשר מנה , בראשית המלחמה , כ 600 , 000 נפש , שילם מחיר גבוה שאין דוגמתו - אחוז אחד מבניו , שיעור העולה פי אחד עשר על אחוז אבדותינו במלחמת יום הכיפורים העקובה מדם . ומעל לכל , מלחמת העצמאות היתה בחזקת מלחמת קיום במלוא מובן המלה : צבאות ערב , שביקשו לטרפד את החלטת האו"ם מ 29 בנובמבר 1947 וקמו לתקוף את היישוב היהודי בארץ ישראל , עשו זאת מתוך כוונה שלמה , אף עמדה לרשותם העוצמה הדרושה לכיבוש ארץ ישראל ולחיסול המפעל הציוני . ולו עלתה בידם , חלילה וחס , מזימתם , היתה ההיסטוריה האנושית עדה לחורבן הבית
|
|