|
|
עמוד:13
מכוונת היא גם לשופטים ולדיינים . עצת יתרו למשה שיורה לשופטים " את "המעשה אשר יעשוך , פירשו חכמי התלמוד " ; המעשה — זה הדין , אשר יעשון — זו לפנים משורת הדין . " אפילו היה אדם , על פי הדין , בעל זכות מוכרת ותקפה , ואפילו הייתה הזכות , על פי הדין , ניתנת לאכיפה , יש שהשופט מצווה לכפות על בעל הזכות את הוויתור עליה או על מקצתה . בעל זכות המתעקש על מלוא זכותו עלול לגרום אי צדק , אם כי "הדין" עמו 1 אבל השופט לא יושיט ידו לעשיית אי צדק , יהא הדין אשר יהא . רמת הצדק של השיפוט כאן גבוהה היא מאשר בכל שיטה אחרת 1 במשפט המודרני "הולך היושר אחר הדין , " ומראש נקבע בידי המחוקק מהו תחום הדין ומהו תחומו וטיבו של היושר . התלמוד מספר על דיין אחד שבאו לפניו פועלים בתביעת שכרם : טען הנתבע , מעבידם , שלא זו בלבד שלא הספיקו לעבוד , אלא הם שיברו את כליו , והוא דורש מהם שיפצו אותו על נזקו . פסק הדיין , כי הפועלים זכאים לשכרם ואינם חייבים בפיצויים . שאל אותו הנתבע , האם זהו הדין ? וענה לו , הן , ככתוב : "למען תלך בדרך טובים , וארחות צדיקים תשמור , כי ישרים ישכנו ארץ . " מסתמא היו הפועלים עניים ורעבים , ולא בזדון נתקלקלו כלי עבודתם " . היושר , " הוא אכיפת הוויתור על זכויות שבדין , נכנס "לפנים משורת הדין" וגובר על הדין עצמו . אולי אפשר היה למצוא לאכיפה זו סימוכין גם בדין , ככתוב " ; לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" — אבל אותו דיין העדיף לעשות את "היושר" דווקא לפנים משורת הדין . ואולם השפיטה לפנים משורת הדין אינה מוגבלת כל עיקר לאכיפת הוויתור על זכויות : היא חשובה לא פחות לאכיפת ויתור על קיום חובות . הדין הוא שאדם ייענש על חטאיו,- אבל שמענו כאילו הקב"ה כביכול , מתפלל אל עצמו שינהג "לפנים משורת הדין . " ויש דברים בגו שהשופט צריך להתפלל אל עצמו שימצא עוז בנפשו לשפוט לא על פי דין כי אם לפנים משורת הדין : קל הרבה יותר ללכת בדרך הסלולה של ההלכה הפסוקה ולהניח — כדבר המובן מאליו — שדרגת הצדק שביושר בין כה אינה יכולה להגיע לדרגת הצדק שבדין האלוהי , מאשר לשים את חוש צדקו שלו מעל להוראות הדין . אבל גם "ועשית הישר והטוב" דין התורה הוא — והוא הנותן לשפיטה שלפנים משורת הדין את בסיסה המשפטי . על אמרתו של רבי יוחנן " , לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה , " שואלת הגמרא , וכי לפי דיני הגויים היה עליהם לדון ? אלא ירושלים חרבה משום "שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים
|
|