מבוא לספר תהלים

עמוד:8

מבוא לספר תהלים שם הספר ומקומו במקרא בימי בית שני כונו בארץ ישראל כל פרקי תהלים בשם "מזמורות , " לרבות פרקים שהמונח "מזמור" אינו נזכר בהם ( השווה ירושלמי ברכות ג , ד ; שבת טז , א ; תענית ב , ב . ( במקרא לא השתמר שמו המקורי של הקובץ . הערת העורך בסוף מזמור עב " ) כלו תפלות דוד בן ישי (" מלמדת שבזמן מן הזמנים נקרא קובץ מסוים בתוך ספר תהלים בשם "תפלות דוד בן ישי , " אף על פי שהמונח " תפילה " במשמעותו הרגילה , כלומר תחינה , אינו הולם חלק גדול מן המזמורים הכלולים בספרים א ו ב בתהלים ( עד מזמור עב ) כפי שהגיעו לידינו . ייתכן שמונח זה שימש בהוראה הכללית יותר של קשר מילולי בין אדם לאלוהיו ( השווה "ותתפלל חנה , " שמואל א ב , א ; "תפלה לחבקוק הנביא על שגינת , " חבקוק ג , א ? . ( השם "ספר תהלים" שכיח בספרות חז"ל ובתלמוד ( ראה בבא בתרא יד , ע " ב . ( לעיתים קוצר השם ל"תלים" ( עבודה זרה יט , ע " א ; ירושלמי סוכה , ג , יב ; כתובות יב , ג ) או ל"תלי , " נוסח המשתקף בתעתיק השם ליוונית בפי אבות הכנסיה מארץ ישראל ( אוךיגנס , כמובא בספרו של אוסביוס ( 25 , VI Historia Ecclesiastica ו " ספר תלים" ( היר 1 נימוס , + . ( Psalterium uxta Hebraeos השם העברי מעורר כמה קשיים . הראשון שבהם הוא הסיומת בלשון זכר של צורת הריבוי " ) תהלים (" של שם עצם בלשון נקבה " ) תהלה , (" שסיומת הריבוי הרגילה שלו במקרא היא " תהלות " או "תהלת " ( וראה מזמור כב , ד ; עח , ד ; שמות טו , יא ; ישעיה ע , ו ; סג , ז . ( הקושי השני הוא שמזמור אחד בלבד בספר תהלים ( מזמור קמה ) מכונה "תהלה , " ואף בו מתחלפת מלה זו ב"תפילה " במגילת תהלים ממערה 11 בקומראן . והשלישי שבהם הוא שהשם "תהלים" אינו הולם אלא מקצת המזמורים שבקובץ . ? כיום שוב אין החוקרים סבורים שהשם "תהלים " נטבע באופן מלאכותי כדי להבדיל בין שמו של הספר לבין צורת הריבוי הרגילה של "תהלה , " משום שבמגילת קומראן שהוזכרה לעיל בא השם "תהלים" במובן הפשוט של תפילות , יצירות ליתורגיות . לפיכך יש להניח שצורת הריבוי בלשון זכר היא פרי התפתחות בתר מקראית בשפה העברית המקבילה להתפתחות המונח "תפלים " או "תפלין " כצורת הריבוי של "תפלה " במובן של טוטפת . סופרים עבריים בימי הביניים , כגון מישאל בן עוזיאל " ) כתאב אל ךזלאף (" ואברהם אבן עזרא " ) איגרת השבת , ( " כינו את הספר בשם "ספר תהלות , " אם על פי מסורת שהיתה בידם ואם מתוך רצון לשמר את הצורה המקראית של הריבוי בלשון נקבה . ? איו ספק שהשם "תהלים " נקבע משום שהשורש הלל במשמעות של אמירת דבר שבח ותהילה לה' הוא שורש נפוץ ביותר בלשון המזמורים . בטקסטים המקראיים שלאחר החורבן יש לו משמעות משנית של "עבודת ה ' במקדש" ( השווה עזרא ג , י ; "ויאמרו כל הקןהל אמן ףהללו את ה , "' נחמיה ה , יג ; "ולאשי הלןיים ... להלל להודות ... משמר לץמת משמר , " שם יג , יב ; דברי הימים א טז ; ד " ; ויאמרו כל הץם אמן והלל לה , "' שם , פסוק לו ; "ןאךבעת אלפים מהללים לה , "' כג , ה , ועוד . ( הפזמון החוזר "הללו יה " שאיננו מצוי במקרא אלא בספר תהלים , השפיע אף הוא כנראה על קביעת שם הספר , והוא הדין בחשיבותו הרבה של ההימנון בתוך הסוגים השונים של המזמורים , a על פי מקור תנאי עלום שם בא ספר תהלים במקום השני בקובץ כתובים , אחרי מגילת רות ואחריו באים הספרים איוב ומשלי ( בבא בתרא יד , ע " ב . ( מקור זה אינו מביא הסבר לדבר , אך נראה שסמיכות ספר תהלים למגילת רות נקבעה בגלל סיומה של המגילה ( ד , יח - כב , ( המביא את אילן היוחסין של דוד המלך שלו מייחסים את חיבור ספר תהלים . על חשיבותו של ספר תהלים מעיד מקומו בראש קובץ כתובים , כבימינו , או מיד אחרי מגילת רות בכתבי יד מסויימים , ובאחרים-אחרי מגילת רות וספר דברי הימים , או אחרי שניהם . שאר ספרי קובץ כתובים , לעומת זאת , אינם באים בסדר קבוע בכתבי היד של התנ " ך . בדפוסים הראשונים של התנ"ך נדפס ספר תהלים בראש קובץ כתובים , וזהו הסדר שהתקבל עד ימינו . נראה שהיה זה גם הסדר הקדום בקובץ כתובים , משום שבספר מכבים ב ב , יג נאמר " .- ספרים על המלכים , והנביאים , וספרי דוד , " וזהו הסדר המופיע גם בכתבי פילון האלכסנדרוני . גם בברית החדשה מעיד ישוע הנוצרי : "כל הדברים הכתובים ץלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים" ( לוקאס כד , מד . ( מעדות קדומה זו אפשר להסיק שספר תהלים נחשב לעיקרי שבספרי קובץ כתובים . החלוקה לספרים , למזמורים ולפסוקים החלוקה לספרים . ספר תהלים נחלק לחמישה ספרים . בין ספר לספר מפריד נוסח מוסכם של הלל לה . ' בסוף הספר הראשון ( מזמורים א-מא ) בא הנוסח : "ברוך ה ' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם , אמן ואמן ;" בסוף הספר השני ( מזמורים מב-עב ) בא הנוסח : "ברוך ה' אלהים אלהי ישךאל , עשה נפלאות לבדו . וברוך שם כבודו לעו לם , וימלא כבודו את כל הארץ , אמן ואמן . כלו תפלות דוד בן י ^ י ;" בסוף הספר השלישי ( מזמורים עג - פט ) בא הנוסח : "ברוך ה' לעולם , אמן ואמן ; " בסוף הספר הרביעי ( מזמורים צ - קו ) בא הנוסח . "בתך ה ' אלהי ישךאל מן העולם ועד העולם , ואמר כל הץם אמן הללו יה ; " בסוף הספר החמישי חסרה ברכת סיום , ונראה שמזמור קנ שימש מעין חתימה לספר כולו . נוסחאות חתימה אלה , המאפיינות את חמשת הספרים שבספר תהלים , מצויות גם בתרגום השבעים , ונראה שיש לתארך אותן למחצית השנייה של מאה ב ' לפה " ס לכל המאוחר ( אין ספק שבתקופה זו הושלם כבר תרגום השבעים . ( מטבעות לשון וצורות מאוחרות , כגון : "ברוך שם ( ה (' לעולם , " "עד עולם" ו " לה \ 2 ) תבח" ( מזמור קו , מז ) מעידים בוודאות על כך שנוסחאות החתימה הן מן התקופה שלאחר החורבן . ואכן שלוש מבין ארבע הנוסחאות האלה אינן משתלבות בגופי המזמורים , וברור שהן

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר