|
|
עמוד:212
ועמלות שולמו לוקף המוסלמי שהשכיר נכסים לקהילה היהודית באזור הר הבית ובמקומות אחרים . לפעמים נאלצה הקהילה לשלם סכום חד פעמי כדי לפתור בעיה שנתעוררה , כגק סילוקה של פרוצה יהודייה שנתגלתה בעיר , יציאה דחופה של שליח לאסתנבול בשם הקהילה , או פדיץ עציר מהכלא . בדיקת הסכומים ששולמו לשליטים הרשמיים ולעחריהם לעומת אלה ששולמו לאעיאן ולעוזריהם , מעידה כי במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה עדיין גרפו השליטים הרשמיים את רוב ההכנסה מהקהילה היהודית . מכאן ניתן ללמוד — בניגוד לנאמר בספרות המחקר החדיש — כי בתקופה זאת עדיין שמר השלטק המרכזי על כוחו לעומת האליטה הערבית המקומית . הגם שניתן כבר להבחין בעלייתה של אליטה זאת ובהיותה שותפה לנתחים מן השלטון ומן הכספים ששולמו לו , עדיין השלטץ והפקידים שהתמנו באסתנבול ובדמשק קיבלו את רוב הסכומים ( ראו בטבלת ההוצאות . ( יש בכך כדי לאחר מעט את עליית האליטה המקומית לדומיננטיות בשלטון בעיר . ב . החזר הלוואות ומתן הלוואות . סעיף זה הוא הגדול והמרכזי שבין סעיפי ההוצאה של הקהילה , ותופס בין שליש למחצית מכלל ההוצאות . אחתי הריבית שהקהילה שילמה על הלוואות היו גבוהים מהאחחים שקיבלה על הלוואות שהלוותה , והסכומים שהיא לוותה היו גדולים מאלה שהלוותה . נראה שלא היה קשה בתקופה זו לגייס הלוואות , ואף ההחזרים נראים מסודרים . כלומר הקהילה הצליחה , לפחות בתקופה זאת , לשמור על ppK התקציב בעזרת מכשיר ההלוואות . אולם עיון בטבלת החובות ובטבלת האחוזים המוקדשים להחזרי חובות ותשלומי ריבית מעיד כי מצבה של הקהילה הלך והתדרדר לקראת סוף המאה . הקהילה החזיקה מעמד , כל זמן שעמדה בהחזרי הריבית וחלק מן החוב והצליחה לגייס מספיק כספים כהלוואות או כתרומות . המשבר הגיע רק במאה התשע עשרה עם פלישת נפוליאון לארץ ישראל ועם התדרדרות המצב הכלכלי . שיטת נטילת ההלוואות הייתה פשוטה למדי : הלוואות נלקחו מיחידים ( מגויים ומיהודים ) וממוסדות ( כגון ןקפים , ישיבות וכדומה ) לתקופת זמן קצובה — כחמש או עשר שנים , עם אופציה להארכה . את הריבית החזירו מדי שנה ואת הקח באופן חד פעמי . גובה הריבית נקבע לפי מצב השוק , כאשר היה הבדל מהותי בין הריבית ששילמו לגויים ( שנקראה 'ריבית ( ' ואשר נעה סביב 20 % -15 % לשנה , לבין הריבית ששילמו ליהודים ( שנקראה 'הכשר ( ' ואשר נעה סביב . 12 % -10 % כאמור לעיל בסעיף ההכנסות , נמצאו דרכים לעקוף את איסור לקיחת הריבית מיהודים . עניין ההלוואות ותשלומי הריבית העסיק מאוד את הנהגת הקהילה והצריך טיפול שוטף כמעט יום יומי , והדבר משתקף 42 מנאע ( לעיל , הערה , ( 6 עמי ; 290-286 כי אברמאבה , יאור חדש על עלייתה של המשפחה החוסיינית בירושלים במאה השמונה עשרה , ' בתוך א' כהן ( עורך , ( פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית , ירושלים תשל ט , עם' 42-323 ג . 43 ולנשטיין ( לעיל , הערה , ( 1 עמ' ; 77 א' יערי , שלוחי ^ loen-pK ירושלים תשי א , עמי 1564-565 כה ן ( לעיל , הערה , ( 6 עמ' ג . 262-15
|
|