|
|
עמוד:54
. 40 נוהג השימוש בגלוסקמות ברובן המכריע של מערות הנקרופוליס של ירושלים שנחפרו בחפירה ארכאולוגית מסודרת , נמצאו גלוסקמות או שבריהן . כמות המערות החתומות שנתגלו , ולא הכילו גלוסקמות , מועטה ביותר , כדי עשרות בודדות בלבד , והן מתוארכות בוודאות לימים שקדמו לסו ף המאה הראשונה לפסה"נ , תקופה שבה עדיין לא התקיים נוהג הליקוט לגלוסקמות . הכנסת נוהג הליקוט אצל יהודים באותה עת נחקר רבות , ורחמני מסכם בפרסומיו כי לנוהג הליקוט קדם הנוהג העתיק להביא את המת לקבורה בקבר אבות . במאה הראשונה לפסה"נ נוספו מניעים חדשים : אמונה שעם תום היאכלות הבשר נרצו עוונותיו של המת , וכי יקום לתחייה פיזית ואינדיבידואלית בבוא היום , מתוך שלדו . רחמני מסיק כי מניעים אלו תואמים את השקפת הפרושים , ולפיכך נוהג הליקוט בגלוסקמות הוא נוהג פרושי . הצדוקים , לעומתם , המשיכו להשתמש בחדר עצמות בתוך הקבר המשפחתי . ראוי לציין כי כבר גלינג גרס כי ליקוט קיבוצי שולל אפשרות של תחיית מתים , מה שאינו מקובל על הכול . המחקר הנוכחי מוכיח כי הגלוסקמה הייתה תופעה מקובלת , שאפיינה מערות קבורה יהודיות מפרק הזמן הנדון , ובכך חידושה . הקברים אשר נמצאו חתומים , בלי גלוסקמות , ועם ליקוט עצמות קיבוצי בחדר מיוחד או בכוך שנועד למטרה זו - רובם קדומים מסוף המאה הראשונה לפסה"נ . נדגיש כי כל המערות המפוארות , לרבות מערות עם חזיתות מונומנטליות , אשר נבדקו בעשרות השנים האחרונות וזמנן ממאה השנים הקודמות לחורבן בית שני , החזיקו גלוסקמות או שבריהן ( מערות אזור - 25 סנהדריה ; 8-26 ושכנותיה ; . ( 2-14 אפשר להסיק כי אין קברים מונומנטליים שנוקו או נבדקו , אשר לא אותרו בהם שברי גלוסקמות . כבר נ' סלושץ הציע לייחס את הקברים ההדורים למשפחות הצדוקים . ההערכה המקובלת בדבר מעמדם החברתי הכלכלי וחוגי השפעתם של הצדוקים מחייבת את המסקנה שהמפוארים מבין הקברים השתייכו למשפחות הצדוקים . לדברי יוסף בן מתתיהו , הצדוקים נמנו עם העשירים ולא זכו לתמיכת העם , ואילו לפרושים היה העם בעל ברית . ככלל , קשה להניח שלצדוקים היו נוהגי קבורה שונים משל הפרושים . ממצא הגלוסקמות בקברים מפוארים ופשוטים כאחד מפריך את ההצעה המבחינה בין קברי פרושים לקברי צדוקים . יתר על כן , העם נהג ללקט בגלוסקמות וזה היה הנוהג המקובל , אשר מקורותיו ככל הנראה חברתיים דתיים . אם השימוש בגלוסקמות תאם את האמונות הפרושיות וביטא אותן , יש להסיק כי כל העם נהג כפרושים במאה הראשונה 51 נוהג הגלוסקמות נדון בהרחבה בהיבטים שונים . ראו : פיגרס , ; 1974 הנ"ל ; 1983 , מיירם , ; 1971 רחמני , תשל"ז ; הנ"ל _, תשל"ט . לעבודת סיכום מקיפה וכוללת המטפלת ברוב ההיבטים החשובים ראו רחמני , . 1994 במחקר הנוכחי נדונים בקצרה נושאים שיש להם קשר ישיר לנקרופוליס ולארגונו או נושאים שאפשר להציגם בצורה שונה מהמקובל . כך נמנע כאן דיון חוזר בדבר מוצאה של התיבה לעצמות היות שחסרות הוכחות חדשות בעניין לבד , מהערכה שהצורה מקורה מקומי או מערבי ולא מזרחי . 52 רחמני , , 1961 עמ' , 117-116 ושם דיון מפורט והערות חשובות . הנ"ל , תשכ"ד , עמ' , 28 הערה ; 7 הנ"ל , תשל"ז , עמ' ; 28-27 הנ"ל , תשל"ט , עמ' 53 . 103-102 גלינג , , 1937 עמ' . 240 54 סלושץ , תרפ"ה , עמ' 22 במסגרת דיונו על יד אבשלום וסביבתה . 55 פינקלשטיין ; 1946 , 1 _, גפני , תשל"ו , עמ' . 172 56 קדמוניות יג , . 298-294 איור . 34 צד האורך ושני צדי הרוחב של גלוסקמה מפוארת מהר הצופים ( מערה ;( 18-1 העיטורים של הגלוסקמה מייצגים חזיתות ארכיטקטוניות של מונומנטים ( מוצגת כמוזיאון ישראל . (
|
|