ירושלים החדשה — עיר יהודית

עמוד:623

ירושלים החדשה — עיר יהודית הקדמה . בספרנו על העיר העתיקה הצגנו בתזה מרכזית את הדעה , שהתפתחותה של ירושלים העתיקה במאה ה 9 ו כבתקופות קודמות — נבעה בראש וראשונה מהיותה עיר דתית , מרכז עולמי לשלוש הדתות המונותאיסטיות — היהדות , הנצרות והאיסלאם . שלושת מוקדיה הראשיים היו . הכותל המערבי — ליהודים ; כנסיית הקבר — לנוצרים ; ביפת הסלע ומסגד אל אקצה — למוסלמים . אלה היו מוקדי החיים וההתפתחות העיקריים בעיר העתיקה , סביבם ( או על ידם ) קמו והתפתחו הרבעים והמבנים התיפקודיים המרכזיים של בני הערות השונות ועל פי מיקומם אף התרכזה האוכלוסיה . לא כן היה המערך הגאוגרפי של העיר החדשה . ( בתי דוולים , בתי ספר , בתי יתומים , מושבי זקנים וכדומה . ( הרכבת הגיעה אל העיר , כרכרות ומרכבות הלכו ברחובותיה , שהחלו לזכות בטיפוח — ריצוף , נטיעות ואף תאורה . ויד הפיתוח עוד היתה נטויה . בניגוד לעיר העתיקה ניתן בהחלט לומר , שאחר ממאפייניה הבולטים של העיר החדשה היה היותה עיר מודרנית מתפתחת . עם זאת , מוכן שאין בזה לבדו כדי להצדיק חלוקה כה חדה בירושלים של המאה ה 9 ו בין העיר העתיקה לעיר החדשה . הסיבה המכרעת לכך היתה , שהעיר החדשה — בניגוד לעיר העתיקה — התפתחה והיתה כבר במאה ה 9 ו לעיר יהודית ביסודה . ג . העיר החדשה מול העיר העתיקה . את תרומתה של המאה ה 9 ו להתפתחות העיר העתיקה סיכמנו ב 3 תחומים עיקריים : ו ) התמלאות באוכלוסיה , במוסדות ובמבנים — העיר העתיקה התמלאה ו'עלתה על גדותיה ( 2 ; עיר חדשה — חוסר המקום והגידול הרב באוכלוסיית העיר העתיקה הם שהביאו לפריצה אל מחוץ לחומות ולבניית העיר החדשה ( 3 ,- עליית המעמד הפוליטי תרבותי — מעיר שולית באימפריה העותימאנית בראשית המאה ה 9 ו עלתה ירושלים למעמד של מרכז תרבותי רוחני גדל ומתפתח בסוף התקופה העות'מאנית . אח תרומתה של המאה ה 9 ו להתפתחות העיר החדשה נוכל לסכם גם כן ב 3 תחומים עיקריים : ו ) בנייה — למעשה נבנתה כאן עיר חרשה . בשטח ריק מאדם ומבתים החל תהליך של בניית בתים , שכונות , ומוסרות , סלילה של רחובות והקמה של מפעלי מלאכה , מסחר ושירותים . תהליך זה עמד במרכז דיוננו בספרנו זה ( 2 1 התגבשות — המבנים , המוסדות והמפעלים שהוקמו בעיר החדשה לא נשארו נפרדים ומבודדים . הם החלו מתגבשים ליישות עירונית אחת , במערך של 'גושיםי ורבעים , על פי הדתות , הערות , והקבוצות השונות באוכלוסיה , כל אחת בסגנונה ובאורח חייה המיוחד . ( 3 הינתקות מהעיר העתיקה — היישות העירונית החדשה שהחלה מתפתחת בירושלים שמחוץ לחומות קיבלה בהדרגה אופי עצמאי ובלתי תלוי בעיר העתיקה , ער שכאילו עמד להיווצר ניתוק בין שני החלקים , תוך מגמות התפתחות נפרדות . שלוש התכונות הללו , שמנינו בה בירושלים החדשה כפרי התפתחות תקופת דיוננו , מצאו את ביטויין במיוחד בחלק היהודי שלה . הבניה שציינו חזקה היתה במיוחד אצל הערה היהודית . עד 860 ו לא ישב יהודי מחוץ לחומות , ואילו ב 4 ו 9 ו הגיע מספר השכונות היהודיות בעיר החדשה לכ , 70 ואוכלוסייתן ל 2 / 3 מכלל יהודי העיר 30 , 000 ) מתוך 45 , 000 יהודי ירושלים . ( ההתגבשות היתה אף היא בעיקר בקרב הסקטור היהודי . השטח העירוני היהודי הוא שיצר רציפות טריטוריאלית , והוא שהחל ללבוש אופי משלו , אופי של עיר יהודית . ואשר להינתקות החשש מפני ניתוק והפרדה בין שני חלקי העיר צמח בעיקר בגלל הקמתה של העיר היהודית החדשה . לעמדתם ולגישתם של יהודי ירושלים , הארץ והעולם , כלפי התפתחותה של ירושלים בכלל , וכלפי התפתחותה של ירושלים החדשה בפרט , ולאפשרות של היווצרות ניתוק בין שני חלקי העיר , יש אפוא חשיבות מרובה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא