|
|
עמוד:610
להסיר את האפוטרופסות של הציונות החופשית , שהיתה רגילה לדבר בשם כלל ישראל . הפער בין היישוב הישן ליישוב החרש היה גדול במיוחד בעמדה לגבי הבסיס הכלכלי . בעוד שהיישוב הישן התבסס על היחלוקה / וראה בה דבר המגיע לו כחל ק מיחסי גומלין מיוחדים בין הגולה לארץ ישראל — וספרות המדרש וההלכה אכן נתנה לכך לגיטימאציה מלאה — הרי שהיישוב החדש ראה בעבודה ובעמל כפיים את הבסיס לקיומו בארץ . האיראולוגיה שלו היתה ראקציה לחיי היהודים בגולה ; את מקום מקצועות המסחר והשירותים עמדו לתפוס מקצועות ? בריאים — עבודת אדמה , מלאכה ותעשייה . והנה נתקלו כאן ביישוב הישן ובנידון זה הוא היה גרוע בעיניהם מהיישוב היהודי בחוץ לארץ , שהרי לא חי אפילו משירותים , אלא התבסס על כספי היחלוקה . ' אנשי היישוב החדש תקפו בחריפות את ה'חלוקה / וטענו שהיא גוררת אחריה ? שנורוות ובטלה , מעין עברות ושפלות , ושבנופיה של ממונים — הגבאים וראשי ה'כוללים' — מחזיקים בידיהם את כספי ה'חלוקהי ומשלשלים את רוב הכסף לכיסם . הם יצאו חוצץ נגד המוסדות הרבים , וטענו שהכל מזוייף . כולם מצפים לנדבות מחוץ לארץ . בתי הספר , בתי היתומים , מושבי הזקנים ושאר המוסדות נראים יפה : החדרים מרווחים והניקיון מצויץ — אך הכל רק לצורך השגת תרומות ולכבוד אורחים הבאים לביקור . לדוגמה הם מצביעים על ביקורו של ד"ר פאול נתן , מראשי 'עזרה , ' שבא מגרמניה במטרה לתמוך במוסדות הירושלמיים , ואז יצאו הכל מגדרם כרי לקבל אותו , כי ציפו לתרומות ולנדבות . עם זאת נראה למעשה , כי דווקא בנושא הכלכלי לא היו הגבולות בין היישוב הישן לחדש חדים כל כך . בן גוריון כותב במפורש , שאינו מתנגד לעצם ה'חלוקהי , אלא לאופן השימוש בה ; לדעתו אף יבלה להועיל להתיישבות בארץ ובירושלים , אך חורה לו , שכספים מתבזבזים בצורה כה בלתי בריאה ובלתי יעילה — ואצל רבים מבני היישוב הישן הרי הדרישות לפרורוקטיוויזציה כבר החלו לפני 'העלייה הראשונה' ( ראה עמי , ( 173 וגם אחר בך המשיכו לקום בקרבו חברות עבורה שונות . כך , למשל , קמה חברת 'יגיע כפיים , ' ששמה לה למטרה להרים את קרן המלאכה בירושלים . חברה אחרת — יכני יהודה' — קראה לבני היישוב הישן להתעורר ולהרים את קרן המסחר והמלאכה בירושלים : ולחברה זו הצטרפו גם בני ישיבות . אמנם היו ששללו אגורות אלו , אך מספרן ומספר חבריהן הלך וגדל . 207 בני היישוב הישן החלו להיות פעילים גם באגודות מקצועיות , ובשביתת פועלי הרפוס ( ראה עמ' ( 542 היו מעורבים כל הזרמים ביישוב — מה גם שראשיתו של ענף זה בירושלים היתה דווקא בציבור הדתי . כשפרצה השביתה בענף זה ב , 1907 תמכו בה יפועלי ציון' ויהפועל הצעיר , ' והחרימוה רבנים ועסקנים ציוניים כמו די ילין ומ' פינס ; לבסוף נשברה . אך כשפרצה שביתה שנייה , בשנת תרע"א , ( 1911 ) היא בבר זכתה לאהדה גם מצד חוגים חרדיים . גם כאשר הוקם ' בצלאל' הוא הוחרם תחילה בידי הקנאים הקיצונים , אך מנהיג היהדות החרדית , הרב שמואל סלאנט , התנגד להטלת החרם , 'שלא לקפח פרנסה מישראלי . 209 . 200 בלוי , על חומותיך , עמי מט . . 201 ראה למשל : חבצלת , יי בשבט תרס"ח , שנה שלושים ושמונה , גיליון 5 ו . עמי 0 וו2- וו ( הד הצעקה / אחד השכנים . 202 . ( בן צבי , התורן , תרע"ו , גיליון כה עמ- י ו-גו ( היישוב החדש בירושלים ;( בן גוריון , האחדות , אב תר"ע שנה ראשונה , גיליון , 2 עמי , 5 s ( לשאלת היישוב הישן . 203 . ( הפועל הצעיר , חשון תרס"ח , סיון תרס"ח , אדר תר"ע . . 204 בן גוריון , האחדות . אב תר"ע , שנה ראשונה , גיליון . 2 עמ 58 ( לשאלת הישוב הישן . 205 . ( השקפה , י"ז בטבת תרס"נ , שנה רביעית , גיליון יד , עמי . 115 וראה שם נם סמל האגודה . . 206 חבצלת , י"ד באדר תרס"ז , גיליון , 19 עמי , 145 ובהמשך הגיליון , עמי 47 ו48- ו ( תורה עם דרך ארץ / בן ישיבה . 207 . ( שם , י"ב באייר תרס"ז , גיליון , 27 עמי . 208 . 206-205 בן צבי . בתוך ; חבס , עליה שניה , עמי וו . 209 . 6 בן צבי , התורן , תרע"ו , גיליון כה , עמי 12 ( היישוב החדש בירושלים . (
|
|