|
|
עמוד:606
לחיים חרשים ו 'ירושלים היא המרבו לישוב הישן , אשר תכונותיו וסגולותיו ידועות מכבר לבני הגולה , ולא לנו פה לעסוק בפרטיו , בסדרי הכוללים הרבים ודרכיהם ודברי ריבותיהם — כי לא באנו בזה כי אם לצייר את הישוב החדש ואת החיים החדשים ההולכים ומתפתחים , אשר להם העתיד . וסימני התעוררות לחיים חדשים נראו אמנם כה וכה גם בירושלים . על התעוררות הזאת אמר אחד מחכמי ירושלים לאמור : גם בעיר הקודש , אשר בכוח הקרושה היא נרדמה תרדמת מות , אנו מרגישים עתה זיו של חיים , לא בקרב בני הדור הישן , המוסיף לישון לו שינתו הפעורה , אשר רק חלומות והזיות הבל מבלבלים אותה מעת אל עת ; כי אם בקרב בני הנעורים מאשכנזים וספרדים יחר , בהם נראה זיו של חיים של בקשת עבודה מועילה . של דגש היש וכבוד עצמו , ותקוה טובה נשקפה , כי הזיו הקל הזה יתחזק והיה לתנועה של חיים שלמים . 1791 כהמשך הדברים הוא מצביע על חדירת השפה העברית לבתי הספר כעל הסימן החשוב ביותר להתעוררותה של ירושלים . אנשי היישוב החרש שהגיעו לארץ בתקופת 'העלייה הראשונה השתדלו להתרחק מירושלים ומבני היישוב הישן שבה . לעיל ( עמי ( 238 ציינו את אי רצונו של מרדכי בךהלל הכוהן לבקר בעיר ואת רתיעתו מפניה . די אם נזכיר עוד את דבריו של אחד העם ב'אמת מארץ ישראל , ' לאחר ביקורו בה בשנת תרנ"א ( ו 89 ו ?-. ( באתי ערב פסח ירושלימה , לשפוך שיחי וכעסי לפני cryyn" והאבנים , " שארית מחמדנו מימי קדם . ראשית דרכי היתה כמובן אל "הכותל . " שם מצאתי רבים מאחינו יושבי ירושלים עומרים ומתפללים בקולי קולות . פניהם הדלים , תנועותיהם הזרות ומלבושיהם המשונים — הכל מתאים למראה הכותל הנורא . ואנכי עומר ומסתכל בהם ובכותל . ומחשבה אחת תמלא כל חדרי לבי : האבנים האלה ערים המה על חורבן ארצנו ; והאנשים האלה — על חורבן עמנו , ? איזה משני החורבנות גדול מחברו ? על איזה מהם נבכה יותר ? — א רץ כי תחרב , והעם עודנו מלא חיים וכוח — יקומו לה זרבבל עזרא ונחמיה והעם אחריהם וישובו ויבנוה שנית ; אך העם כי יחרב , מי יקום לו ומאין יבוא עזרו ' ? לאחר 904 ו החלו מגיעים לירושלים מבני 'העלייה השנייה' צעירים משכילים וסוציאליסטים ; הם הקימו קבוצה מגובשת והתנגשו חזיתית עם אנשי היישוב הישן בעיר . ראשוני צעירי 'העליה השנייה' שהגיעו לירושלים היו ברובם תלמידים שבאו ללמוד בבית המדרש למורים 'עזרה' וביבצלאל , ' בין תלמידי 'בצלאל , ' היו דמויות באלכסנדר זייד וביוסף ברץ ; אלה הקימו את קבוצת הסתתים , שהתקיימה זמן קצר , ורוב חבריה פנו להתיישבות . מלבדם הגיעו לעיר כמה מראשי ' פועלי ציוך ויהפועל הצעיר / בין מנהיגי יפועלי ציוןי שהשתקעו בירושלים בלטו יצחק כן צכי ורחל ינאית ; ישראל שוחט ורוד בן גוריון שהו בעיר זמן קצר יחסית , וכעבור זמן היו כאן גם יעקב זרובבל ואחרים . מבין מנהיגי יהפועל הצעיר' ייזכרו יוסף אהרונוביץ ויוסף ברץ 8 " וא . בן צבי מרבה לתאר מה גדולה היתה חשיבותה של תקופת 'העלייה השנייה' להתפתחות העיר , ובמידה רבה הוא זוקף זאת לזבוח היישוב החרש . מ 904 ו ואילך אירעו בירושלים כמה התפתחויות חשובות : ו ) נפתח הבנק העברי אפ"ק , שנתן הלוואות לבניית שכונות , ובכך הביא לידי השתחררות חלקית מהתלות ביחללקה ובפרנסים ; ( 2 נפתח בית הספר 'בצלאל , ' וסביבו התרכזו אמנים , פועלים , סתתים ובנאים ( 3 , נפתח בית העם , ונעשה מרכז חשוב להרצאות , נשפים , קריאה והתעסקות בבעיות לאומיות ; ( 4 נוסרה הגימנסיה העברית , ובמקביל נפתחו בתי ספר וגני ילרים חדשים ; ( 5 החלו להופיע עיתונים עבריים חרשים ; ( 6 הוקמו הסתדרויות 79 ו . השילוח , , 1897 א , עמי . 440 80 ו . אחר העם , כתבי , עמי ל ; ( אמת מארץ ישראל , כ"א אייר תרנ"א . ( ראה גם : מלאכי , עמי 80 . 349-348 וא . וראה תיאור מעניין של יוסף ברץ על שהייתו בירושלים , בתוך : ארבעים שנה : קובץ למלאת ארבעים שנה להופעת 'הפועל הצעיר . תל אביב תש"ז , עמי . 45-43
|
|