|
|
עמוד:601
ניסיונות התיישבות חקלאית ברמה ( נבי סמוויל ) ובמקומות אחרים עור ניסיון התיישבות בסביבות ירושלים היה הניסיון לרכוש קרקעות ליד הכפר נבי סמוויל ( רמה . ( על כך מספר גרייבסקי : ומנהג קדום הוא לאחינו הספרדים לבוא ולהשתטח שם ביום כ"ח אייר — יום פטירתו של שמואל הנביא , במקום קברו . אדוני הבית מרשים היו ליהודים לבוא אל האולם שממעל למערה , ושם היו מתעכבים כל הלילה . המון העם עומד בתפלות , בבכי ובתחנונים , והחכמים — בלימוד ה"אדרות הקדושות . " • זכורני , בשנת תרמ"ה , פשטה פתאום השמועה בעיר , שפקיד הבית לא נתן לאיש יהודי לדרוך על מפתן הבית . החכם באשי , הו ה"ג יעקב שאול אלישר חח הלך אל הפחה והתלונן לפניו על הדבר הזה , והפחה ענה לו : "מאה ושמנה עשר אלף גרוש הוציאה הממשלה על בנין הבית ותיקונו , ויש רבים מהיהודים האשכנזים הבאים שמה ללון , וגם יין ושכר מביאים עמהם , ועשו את הבית לבית מרזח , ועל קירותיו כתבו שמותיהם , זה בעפרון וזה בפחמים , ולא לכבוד הוא לבית הקדוש גם לישראל כלעמים , על כן יצאה הפקודה לבלתי תת ליהודים לבוא שעריו . " • הרב הגאון הנד הבטיח אז לפחה , שלהבא ימנע את מבקרים היהודים מעשות כאשר עשו עד כה , והפחה נעתר לבקשתו ושלח שוטרים לצוות על פקידי הבית שיתנו ליהודים לבוא ולהשתטח על קבר הנביאי . ובהמשך הדברים אנו קוראים ( מתייחס לשנת תרפ"ז : ( ? עוד מלפני כארבעים שנה קנו אחדים מטובי ירושלים , בהשתדלותו של הגאון החובב י יצחק צבי ריבלין ז"ל , אחוזת אדמה גדולה , בת אלפיים דונם , במחיר חצי נאפ"ז הדונם , בסביבות העיר העתיקה " רמה , " וקראו את הנחלה הזאת בשם "נחלת ישראל רמה" ( על שם הסוכן די ישראל רובינשטיין . ( בכל חום לבם ובכל רגשי נפשם , רגש אהבת הארץ , יגשו אז אל הנחלה הזאת לעבדה ולשמרה . הרב ריבלין , . 152 ילין , יהושע , זכרונות , עמי . 17 « וראה גם : לונץ , לוח לתרס"ח , עמי . 153 . 121 ילין , יה 1 שע , זכר 1 נ 1 ת , עמי ס : 17 פרס , מאה שנה , עמי . 154 . 127-125 ילין , ד , המליץ , תרנ"ז , . 155 . 1897 בךאריוני , הד טוב ; דבע 1 ן החברה הגרמנית , 1893 ) עמי ( 196 מציץ , שבמקום 10 תושבים יהודים ב 8 בתים המעבדים 560 הקטרים של קרקע . הסתדרות הפועלים מה' כץ הנזכר את כרמו שבצד החורשה המכיל 45 דונם במחיר 500 לי"מ והם בונים עתה בית גדול למקום הבראה עבור פועלים' . ' בולמוס הבנייה של ראשית שנות ה 90 גרר אחריו ניסיונות לרכוש קרקע ליד מוצא , בסביבות ה'קסטל . ' כותב יהושע ילין ן 'אז השתתפו סוחרים אחרים ויקנו מאת אפנדי אחד את אדמתו אשר בין הכפר קסטל הסמוך למוצא ובין הכפר דילב ( קרית ענבים כיום ) אשר הכילה מאתים דונם , במחיר שני נאפוליון הדונם , ותיבף אחרי כתיבת החוזה עשו הקונים תוכנית לחל ק את האדמה למאתים חלקים , כל חלק דונם אחד , והקציבו את מחיר כל דונם לשלשה נאפ , ' ובמשך ימים אחדים נמכרו כל החלקים וקבלו על תחילת פרעון על כל דונם נאפ' אחד . ' אך בשעה שבאו לכתוב 'קושאנים' נתעוררו קשיים , העיסקה נתבטלה והיה הכרח להשיב לקונים את כספם . '" נראה שהכוונה לחלק מאותו שטח שעליו מספר דור ילין , כי עמדו לקנות שם 3 , 000 דונאם מאדמת הכפרים קסטל ובית נקופה . הנחלה — שנקראה 'תפארת ישראל' — חולקה לאלפי חלקות קטנות , ואלו נמכרו לכל דורש בתשלומים . באשר שככה התלהבות הרכישה , הפסיקו הקונים לשלם את תשלומיהם , ולפיכך חזרה הקרקע לירי בעליה הראשונים והקונים הפסידו את הכסף שהשקיעו . 154 פרשה אחרת של התיישבות יהודית באיזור — לא רחוק מסביבות מוצא וה'קסטל' — היא פרשת ההתיישבות בשטח הר טוב , על מסילת הברזל ירושלים-יפו . אך הואיל ויישוב זה מרוחק מירושלים לא נעסוק בכך כאן . 155
|
|