|
|
עמוד:577
חברות המשכילים בירושלים ; השמה העברית ולימוד בעברית ( חברת 'עזרה ( ' ההתארגנות של חברות 'משכיליות' שונות בקרב צעירי ירושלים והתגברות השימוש בשפה העברית מבטאות אף הן את חדירת רוח ההשכלה לעיר . לא כאן המקום לדון באיזו מידה היתה השפה העברית שפה 'חיה' או 'מתה' לפני פעילותו של אליעזר בן יהודה ובראשית הציונות . 23 וראה על כך במפורט אצל : מלאכי , עמי ג , 294-29 והמקורות השונים אליהם הוא מפנה . . 24 ילץ , איטה , לצאצאי , עמי . 25 . 64 על החרמות בדורות האחרונים ובירושלים בפרט ראה : מלאכי , עמי . 2 « . 293-283 ראה במפורט : מלאכי , עמי . 27 . 298-293 מלאכי . עמי 1298 וראה במפורט בעניין זה עמי 377-369 ( מאמרו של מלאכי על מלחמת היישוב הישן באחד העם . ( מוקמה בדרך יפו , ליד השכונות אבן ישראל , משכנות ישראל ומזכרת משה , שבהן התרכזה באותם הימים השכבה הירושלמית הימשבילה . ' באבן ישראל גרו פינס , דור ילין ואחרים . בתרמ"ב ( 1882 ) אף הקים פינס באבן ישראל את בית מדרשו ; הוא הותקף והוחרם בידי קנאי ירושלים וספרות רבה נתפרסמה על אודותיו . איטה ילין מדגישה , כי הוא כלל בית ספר למלאכה . הבית השבור שימש בית בנסת , ובו גם חדר לעזרת נשים , אך ביום לימדו בו גם לימודי חול . 24 לימים הועברה הספרייה לבית 'עמיאל , ' מול מגרש הרוסים ( כיום עומד במקום בניין יטפחותי ) — אף זה איזור שנמצא בקירבת מגורי 'משכילים : ' נחלת שבעה , בתי עשירים בוכארים וספרדים , בית היתומים האשכנזי ועוד . לבסוף נבנה בניין הספרייה ליד בתי המשכילים , שבבר התרכזו אז בשכונת האתיופים , ובקרבת בית הספר 'למל' ושכונת ' זכרון משה , ' שכונת המשכילים , שנבנתה בערך במקביל לבנייתו של בית הספרים 'בני ברית . ' ב ) התחזקות שכבות הציבור היהודי המשכיל בירושלים שהיו מעוניינות בקיום הספרייה . בשנת תרל"ה , כאשר ניסה י . ד . פרומקין לראשונה להקים את הספרייה , הוא נתקל בהתנגדותם הקיצונית של קנאי ירושלים . היתה זו תקופת ה'חרמותי בעיר , כאשר רבים וטובים , כהיסטוריון גרץ , הרב עזריאל הילרסהיימר ואחרים הוחרמו בידי הקנאים — וגם על פרומקין הוכרז 'חרם' תוקפני . פרומקין אמנם השיב מלחמה שערה , אך דומה כי הספרייה עדיין לא יכלה לקום . בשנות ה 80 התחזקו הימשכילים בירושלים , הספרייה נפתחה מחדש , אבל מעמדה עדיין היה רעוע , ועם עזיבת הספרן היא נסגרה . המאבק בין המשכילים לקנאים נמשך . חוד הקנאות והחרמות כוון נגד י . מ . פינס ונגר בתי הספר המודרניים שקמו מחוץ לחומות , נגר בית היתומים האשכנזי ו'אליאנס' ( כי"ח ) ונגד האישים שהיו קשורים בהם , כמו נסים בכר , ר' חיים הירשנזון ועוד . בראשית שנות ה 90 שוב קמה הספרייה , והפעם נתבססה בעיר . הקנאים אמנם המשיכו ללחום את מלחמותיהם , אך לא יכלו לעצור בעד גל ה'השכלה . ' ? החרם האחרון שיש בו משום דראמתיות וחשיבות היסטורית הוא זה שהוכרז בראשית תרנ"ד על בן יהודה וחותנו שנ '' ה יונס ... החרם הטיל סערה גדולה ... אבל לא מפאת החרם בלבד , אלא מפאת תוצאותיו — המלשינות על בן יהודה שהוא מסית את היהודים למרד ומאסרו שבא בעקב זה . ' ... חרם זה כבר קשור הרבה יותר במאבק שבין היישוב החדש כולו לקנאי ירושלים — ולאו דווקא למשכילי העיר בלבד . הקבוצה המשכילית התחזקה והספרייה הלכה וגדלה , עד שבסוף שנת תרנ"ו החל לונץ מדבר על כך , ש'הבית הזה יהיה ברבות הימים מרכז לאומי לספרות ישראל מראשיתה עד היום . ' בראשית המאה ה 20 כבר נבנה בניין הקבע של הספרייה . אך ערב מלחמת העולם הראשונה החלו אנשי 'העלייה השנייה' למתוח עליה ביקורת . לטענתם היה אופיה של הספרייה שמרני מדי והיא לא ענתה לדרישות הציבור המשכיל החופשי .
|
|