|
|
עמוד:552
מקומו של ענף וה בכלכלת העיר . ר" יעקב מן הקים טחנח קמח בעיר העתיקה , ומונטפיורי בנה את טחנת הקמח במשכנות שאננים ( ראה עמ' 0 ו . ( 1 ב 864 / 5 ו נעשה ניסיון ראשון בעיר בידי יהודי להקים טחנת קיטור לטחינת קמח , אך הניסיון לא עלה יפה 106 . ב 1877 הוקמה טחנת הקמח ה'קיטורית' הראשונה — בירי ברגהיים ( ראה עמ' . ( 522 בסוף שנות ה 80 בנה ולירו טחנת קיטור — זרובבל . ' ב 909 ו פרצה בה שריפה שפגעה קשה בטחנה ( היו בה 3 אולמות ; אחר מהם מחסן לפחים ולשקי חיטה , ( אך היא שופצה ושבה להעסיק מספר רב של פועלים . אחר כך עבר עליה משבר נוסף . הטחנה נסגרה שנית ונפתחה מחדש במתכונת קטנה יותר . טחנת קמח יהודית אחרת היתה זו של ר' מרדכי סלומון ( בן אחיו של יואל משה סלומון . ( גם סלומון הקים את טחנתו לראשונה בעיר העתיקה , על מגרש ומבנה שהיו שייכים לארמני . שם עבדה הטחנה עם בהמות עבודה — סוסים . ב 905 ו רכש מרדכי סלומון מגרש מדרום לשכונת כנסת א' שהיה שייך לערבי מליפתא . כאן בנה אח ביתו הפרטי וטחנה שעבדה בכוח מנוע שריפה פנימית של נפט 16 ) כ"ס . ( כעבור כמה שנים החל הבן , אברהם סלומון מפעיל במקום מנוע דיזל 50 ) כ"ס . ( הטחנה פעלה עד 1914 שאז נשרפה . על השתתפות היהודים בטחינת קמח כותב גרייבסקי " 'ארבעה מיני ריחים היו לנו בירושלים במשך הזמן : ריחים של יד , ריחים העובדים בכח סוסים , ריחים של רוח וריחים של קיטור . 109 ' הוא מספר בהרחבה על סוחר הקמח היהודי הראשון בירושלים , ר' יהושע ברמן . תחילה הקים טחנת קמח בג'ורח אל ענב , ואחר כך — את המאפייה הנודעת ליד מאה שערים . " גם מאפיות קמו במרוצת המאה ה , 19 משנתפשט הלחם האירופי . את הפיתות המזרחיות היו אופים בבתים , או בתנורים 'ציבוריים' שהיו בבעלות אנשים פרטיים , במשך הזמן הפכו אלה למאפיות רגילות . 111 תעשיות אחרות שהיהודים החלו מתעסקים בהן הן השמן , הסבון והיץ . 112 גרייבסקי מונה אח בית הבד לשמן שומשומין , שנוסד בתרנ"ו ;( 1896 ) את בית המלאכה לבורית , שנוסד באותה שנה : ואת בית הגת של טפרברג 'הראשון לבית מעשה ומסחר כל מיני יין ענבים ויין שרף מפרי הגפן בארץ וגם יין חברון נעשה אצלו' . ב 1906 הוקם ביח חרושת לקרח . מספר לונץ : 'בית מעשה קרח נתכונן בעירנו בעזרת חברת ' למען ציון . ' הקבלן התחייב להכין קרח גם בכל ימי החורף ( בעד חולים ) ולמכרו בקיץ במחיר גרוש ורבע ובחורף 1 . 35 — גרוש כל קילא . ועתה בימי הקיץ עובד בית המעשה בכח מכנת נפט ביום ובלילה' . " ב 3 ו 19 מוסר 'האור' על הקמת מחלבה מודרנית — 'רחובות ' — כרי לשמור על היגיינת החלב ומוצריו . על המעוניינים בתוצרת המחלבה למסור את כתובתם בבית המרקחת של גייגר ברחוב יפו . " העיתון 'האחרות' מספר , כי יהורי ירושלים היו קונים את החלב בכפרים הערביים . 104 בן אריה . חלק ראשון , עמי . 105 . 57 גרייבסקי , החרש והמסגר , עמי יב . . 104 אביצור , יום יום , עמי 8 ו 27-3 ג ; הנ"ל , מלאכה ותעשיה , עמי . 107 . 270-16 » הצבי , י"ז בחשון תר " ע , שנה עשרים וחמש , גיליון כה , עמי . 108 . 2-1 שילובי , צבי , על סמך שיחה אישית עם ר- אברהם סלומץ בעל הטחנה . . 109 גרייבסקי , החרש 1 המסגר , עמי ז . . 110 שם , הקדמה . . 111 אביצור , יום יום , עמי . 106-99 . 112 לונץ , , ( 1887 ) ירושלים , שנה שניה . עמי 76 ו79- ו . גוו . גרייבסקי , החרש והמסגר , עמי יח . . 114 לונץ , לוח לתרס"ו . עמי : 226 וראה לונץ , לוח לתרס"ח , עמי 2 « ו27- ו , על הקמת בית חרושת חרמון במוצא . . 115 האור , וי באדר תרע"ג , שנה שלושים ואחת , גיליון קכו , עמי ג .
|
|