|
|
עמוד:546
תרע"א , ובה פנייה אל היהודים להתגייס לעבודות בנייה בארץ . לדברי הכתבה הבעיה בארץ היא הירידה וחוסר עלייה . קודם לא היתה עבודה , אך עתה יש מספר פרוייקטים שבשבילם דרושים עובדים , ולכן מתבקשים יהודים לקבל על עצמם עבודות אלו . יהודים נטלו חלק בבניית בית החולים הגרמני , ובמיוחד ביצעו בו את עבודות הנגרות . 54 גרייבסקי מוסר על כמה יהודים שהתעסקו בבנייה . החשוב מכולם היה דו יעקב משה מן , שהחל את 'הקריירה שלו כמשגיח על הבנייה בשכונת משכנות ישראל . אחר כך היה למשגיח ראשי על הבנייה בשכונת מזכרת משה , ובהמשך אף קיבל על עצמו לבנות בקבלנות — בבתי ויטנברג , בימין משה , בית החולים שערי צדק , בית ספר ילמלי ועוד . הוא נכנס גם לעבודות סיתות , ואף השפיע על רי יונה פרידלנר להצטרף . זה אף נעשה לימים מורה לסתתות . בבניינים שבנה ר' יעקב מן הוא השתדל להעסיק בנאים וסתתים יהודים . גרייבסקי מספר על חרשי אבן ופסלי אבן יהודים . הראשון היה רי מרדכי' כרי שמואל שניצר . השני , הידוע יותר , הוא רי שמחה שלמה יאנובר , ימפתח פיתוח אבן ... הוא היה האומן הראשון בכלי מלאכת אבן : הגביעים , הספלים והטסים השחורים בכפתוריהם ופרחיהם וכלים מכלים שונים . ' ... עוד הוא מזכיר כ'חרשי אבן חוצבי פסילים' ובוני מודלים ותוכניות את רי מרדכי קלר ואת האחים שלמה זלמן וגרשון פרוש . גרייבסקי גם מוסר פרטים מעניינים על הדגמים של בית המקרש שהכין שיק ועל העתקים שלהם שעשה המורה יעקב צוריאנו , חרש אמן בבית הספר יכי"חי י . עוד הוא מספר על אומנים יהודים אחרים בירושלים , במקצועות שונים — חרשי אבן , חרשי עצים , חרשי ברזל ובורכי ספרים , 'תופרי מנעלים על פי האופנה האירופית , ' נגרים מודרניים , שענים ועוד" . בעקבות התפתחות הבנייה הוכנסו גם שיטות חדשות . כך החל להתבלט השימוש ברעפים בגגות . יש המציינים , כי גג רעפים גמלוני הופיע לראשונה במשכנות שאננים . את הרעפים בעלי הגוון האדום הביאו ממרסיי , והיו שאמרו כי מכסים את הבתים בתרבושים אדומים " . בראשית שנות ה 80 החלו בונים את הגגות בשיטה חדשה . במקום התקרות המקומיות העתיקות החלו בונים תקרות שטוחות מרובעות , ולחיזוקן הכניסו תמוכות ברזל ' ) ריילסים . ( ' מעל התקרות נבנה גג רעפים . "" במקום חלונות מעוגלים ומקושתים החלו בונים חלונות מרובעים עם בליטות ועיטורים . החל גם השימוש ביבלוקים . ' ' ב 891 ו כבר מדווח שיק , כי רוב הבתים החרשים בעיר מכוסים גגות רעפים , ולכן מראה העיר החדשה שונה לגמרי מזה של העיר העתיקה . " הבנייה הנרחבת בירושלים הביאה בעקבותיה הקמתם של מפעלים הקשורים בה . כבר ציינו את בית החרושת ללבנים ולרעפים של ישנלרי ( ראה עמי , ( 449 ואף היהודים ניסו להקים מפעלים כאלה . ג , 5 האור , טי בתשרי תרע"א , שנה שנייה , גיליון ה-קפ , עמי ו . . 54 ברסלבסקי , פועלים . עמי , 161 המסתמך על המליץ . 55 . 1899 גרייבסקי . החרש והמסגר . עמי יב-יד . . 56 שם , עמי א . ד . . 57 שם , עמי טו-טז . . 58 שם . עמי ג-ה . . 59 אבייצור , יום יום , עמי 6 , 99 ס . 60 . 1 וסטר ( ספפורד , ( עמי 82-81 ( מכתב מתאריך 17 לינואר . ( 1883 . 61 ילין , ד , כתבי , א , עמי 74 ( הי באלול תרנ"ו , ( שם תיאור על התפתחות הבנייה בעיר . ובנושא זה ראה גם : שריון , עמי ; 145-141 רופין , סוריה , עמי . 82 . 49 . 62 רבעון יקרן החקר הבריטית / ו 89 ו , עמי ס -28ו . 28
|
|