|
|
עמוד:451
הקונסוליה הפרוסית גרמנית ; בית החולים הגרמני ; בניין הפרובסט ; בית הספר הגרמני ; התפתחות רחוב הנביאים המוסד הגרמני השני שנתייחס אליו הוא הקונסוליה הפרוסית גרמנית בעיר . על קשריה עם הקהילה היהודית בירושלים , וכן על הקונסולים השונים ששירתו בה , כבר עמר במפורט אליאב . '" כאן נעיר רק מספר הערות על פעולותיה של קונסוליה זו , ונציין את הקונסולים השונים שפעלו בעיר . כפי שכבר ציינו , הוקמה הקונסוליה הפרוסית בירושלים ב . 1842 ב 868 ו הפכה לקונסוליה הכללית של 'הברית הגרמנית הצפונית , ' וב ו 87 ו נתרחבה לקונסוליה של הרייך הגרמני . הקונסול הפרוסי הראשון בעיר היה המזרחן הצעיר ארנסט גוסטאב שולץ , שידע ערבית ועברית והתיידד , בין היתר , עם חוקר ארץ ישראל ר' יהוסף שווארץ . קונסול זה שירת בירושלים עד , 1851 ובמותו נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון . אחריו בא הקונסול ד"ר גאורג רוזן — אף הוא מדען ששלט בלשונות המזרח — והוא כיהן בתפקידו 4 ו שנה . 1111 ( 1865-1852 ) נוימן מציין בספרו יעיר הקודשי ( המתייחס לשנות ה 60 וה , ( 70 כי בראש הקונסוליה הגרמנית עומדים , בדרך כלל , מזרחנים מלומדים , המעניקים אה שירותיהם לכל הנתינים , ללא אפליה . הקונסולים הללו סייעו רבות לקהילה היהודית בעיר . בימיו של רוזן קמה שכונת בתי מחסה 7 / 7 והוא סייע לה . הוא גם נטל חלק פעיל במגבית למען השלמת בניין בית הבנסח . 84 שנלר , עמי . 85 . 117 בן אריה . חל ק ראשון , עמי 1 . 86 . 272 וטא-סוקניק , ( 1920 ) עמי 5 גו . . 87 אליאב , קונסוליה גרמנית , עמי -57ג . 88 . 8 שם . עמי . 89 . 60-57 נוימן . עמי 1 ג -2ג . 23 להקים שם במשך השנים בית ספר חקלאי ואתר התיישבות ליתומים ולבוגרים . תחילה חכר שטח של 5 , 000 דונם , וב 906 ו קיבל עוד 3 , 600 דונם . רעיון בית הספר לא התגשם , אך כמות גדולה של תוצרת חקלאית — תבואות , ירקות ופירות — סופקה מהמקום . העזרה היתה חשובה במיוחד בימי מלחמת העולם הראשונה . באותה תקופה פיתח המוסד עוד מספר מפעלי חוץ . חנות למכירת תוצרת המוסד ובית הספר לעיוורים שבו ליד שער יפו , חנות למכירת יין מתוצרת כרמי המוסד בתוך העיר העתיקה ; וב 1902 יסד המוסד גם את בית הספר הפרוטסטנטי הגרמני בשטח המוריסטאן בעיר העתיקהי- . סיכום התפתחותו של בית היתומים הסורי מורה , כי גדולה היתה השפעתו בקרב האוכלוסיה הערבית בירושלים בפרט ובארץ ישראל בכלל . ב 55 שנות קיומו של המפעל , מ 1860 ועד מלחמת העולם הראשונה , למדו במוסר מאות רבות של יתומים וחניכים 1 לא בולם סיימו שם את לימודיהם , אך רבים רכשו שם מקצוע . החניכים התפזרו בכל המזרח התיכון והפיצו את עקרונות המוסר — סדר , משמעת ושפה גרמניים . גם יהודים אחדים , בעיקר עיוורים , למדו במוסר זה . על חשיבותו של המוסד עומרים גם מקורות יהודיים . זוטא-סוקניק מוסרים , בראשית תקופת המנדט הבריטי , כי בית היתומים ישנלרי נתרחב לאט לאט במשך 60 שנות קיומו , רכש קרקעות רבות סביבו , נטע בהן כרמים וחורשות עצי אורן , שדות תבואה וגני ירק . בבית היתומים בתי מלאכה שונים , בית חינוך לעיוורים , בית ספר וגם סמינר . את כל העבודות בבית ובשדה עושים החניכים עצמם . מסביב לבית הספר ישנה שורה של בתים יפים לפקידים ולמורים . המוסר ניבנה ושוכלל בעזרת כספים שנתקבלו מגרמניה ומגרמנים בארצות אחרות , ומנהליו ידעו להשתמש כראוי באמצעים האלה והביאוהו למדרגה של מוסד הנושא את עצמו . 8 ' 1
|
|