חברת המיסיון הלונדונית , (J.L.S.) בית־החולים ברחוב הנביאים ובית־החולים לעיניים

עמוד:440

ההשפעה המיסיונרית של מוסד זה . אף נוסדה חברה ושמה 'בני ישראל / שמטרתה העיקרית היתה לפעול נגד המיסיון הרפואי ונגד המבקשים את סיועו . הוטלו חרמות , ואף איימו שלא יערכו טקסים דתיים מכל סוג שהוא לאלה שיתאשפזו בבית חולים , ויסרבו לקבור בבית קברות יהודי את אלה שילכו לעולמם בבית חולים זה , ואכן , איום מה הוגשם כעבור זמן מה ועורר סערה עזה * . במרוצת הזמן חלה עם זאת רגיעה מסויימת במערכת היחסים בין היהודים לבית החולים . בבית החולים השתדלו להצטמצם במתן שירות רפואי בלבד , ויהודים , ובמיוחד עניים ומקרים מיוחדים , שנזקקו לטיפול דווקא בבית חולים זה , הגיעו אליו וקיבלו בו את הטיפולים הדרושים . בסוף שנות ה 90 מציינים מקורות המיסיון , כי רוב החולים במוסר יהודים . לקראת סוף 1909 סיים את עבודתו בבית החולים הרופא ווילר , לאחר שעמד בראשו 24 שנים . את מקומו תפש עוזרו , מסטרמן , ( E . w . G . Masterman ) שנודע במחקריו הארכאולוגיים והרפואיים על ארץ ישראל . בנייני בית החולים האנגלי נמצאים עד היום ברחוב הנביאים . זמן מה שימשו את בית החולים ' הדסה' ( לאחר מלחמת העצמאות , ולפני פתיחת המרכז הרפואי החדש בעין כרם . ( בראש בניין המינהלה מצוייה הכתובת האנגלית ו Jews - Mission Hospital for Jews , Founded 1843 , Erected 1896 , The London Society for Promoting Christianity amongst the ומשני הצדדים כתובת עברית — ' רפאני ה' וארפא ; ' ו'אני ה' רופאך . ' בית החולים לעיניים : בית חולים אנגלי אחר שמילא תפקיד חשוב בירושלים הוא בית החולים למחלות עיניים על שם אבירי יוחנן הקדוש , שנודע בשם סט . ג'והן אופטלמיק , ואשר נבנה לצד הדרך לבית לחם . ראשית הרעיון להקמתו בביקורו של הדוכס מקנט , אביר מסדר סט . ג'והן , בירושלים . בבר בשהותו בעיר החליט , כי הדרך הנאותה ביותר לשרת את העיר ותושביה ברוח מסורתו של המיסדר — מאז תקופת הצלבנים ועד ימי התבססותו במאלטה — תהא להקים בירושלים בית חולים למחלות עיניים . המדריך של חברת 'קוק' לפלשתינה וסוריה מ ו 189 מציין , כי בית החולים הוקם ב . 1882 הוא מדגיש במיוחד , כי אף על פי שכמעט לכל המרינות התרבותיות בעולם היו מוסדות חסד בעיר , לא היה בה עד לייסוד בית החולים האנגלי כל מוסד דומה . בית החולים היה פתוח לבני כל העדות , והגיעו אליו חולים מכל רחבי הארץ . הסולטאן נתן את חסותו למוסד , ובאמצעות מושל ירושלים , ראוף פחה , תרם כ 0 ם 1 , 0 ליש"ט לקניית הקרקע שעליה הוקם בית החולים . עוד נמסרים פרטים על הוועדה — בראשותו של הקונסול הבריטי — המנהלת את בית החולים , ועל הרופא המשרת בו . " מקורות מאוחרים מוסרים גם על ביתו של הרופא המנהל של בית החולים , שהוקם על המיררון התלול הסמוך לבית החולים , והנקרא עד היום 'בית הרופא . 33 ' ב 1891 מוסר לונץ , בי בית החולים לחולי עיניים נוסד בשנת תרמ '' ו 886 ) ו , ( בידי אגורה לונדונית . יש בו 7 ו מיטות , ורופא הבית מקבל חולים , בני כל הדתות , חינם , שלוש פעמים בשבוע . 34 . 29 מיסיון לונדוני ( גיואישאינטליגינס 897 , ( ו , עמי , 114 ו 9 ו ; גידני , היסטוריה , עמי . 549 בעניין החרם ראה גם תעודות 63 ו , 64 ו של הקונסוליה הגרמנית בתוך : אליאב , מדיניות גרמנית . וראה שם גם ההערות בעמי 269-268 וכן רפאלוביץ עמי . 69-67 פרס ( מאה שנה , עמי ( 84 קורא לאגורה -בני ציון ומספר על פעולתה . . 30 מיסיון לונדוני ( גיואיש אינטליגינס 898 , ( ו , עמי ; 74 גידני , היסטוריה , עמי : 550 יג . בן אריה , חלק ראשון , ראה בביבליוגרפיה : מסטרמן , וכן בביבליוגרפיה של חלק זה : מקליסטר . 2 ג . קוק , מדריך , ו , 189 עמי ו . 33 . 46 קרויאנקר , סט גיוהן . . 34 לונץ , מורה דרך , עמי ו 7 ו . על התחלת פעילותו של בית החולים ראה : לונץ , ירושלים , ב , תרמ"ז , עמי 67 ו ואילך .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר