הקדמה; הקונסוליה האנגלית; 'החברה המיסיונרית הכנסייתית' (C.M.S.)

עמוד:431

הקדמה ; הקונסוליה האנגלית ; 'החברה המיסיונרית הכנסייתית' ( C . M . S . ) שתי המעצמות שנציגיהן היו פעילים ביותר בירושלים , בראשית תהליך התפתחות העיר החדשה שמחוץ לחומות , היו אנגליה וגרמניה ( אז עדיין פרוסיה . ( המעורבות האנגלית התמקדה בראשיתה בפעילותם של הקונסול פין וכנסיות המיסיון האנגליות , בעוד שהמעורבות הגרמנית נתחלקה — פרט לפעילות הקונסוליה — בין פעילות המיסיון הגרמני הפרוטסטנטי לבין זו של הגורם הגרמני הקתולי . נפתח את דיוננו בתרומת הפעילות האנגלית להתפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות . מבחינות רבות היו האנגלים הגורם החלוצי ביותר בבנייתה של ירושלים החדשה , וזאת בזכותו של גייימז פין , ששימש קונסול בריטניה בירושלים בשנים . 1862-1846 כבר הזכרנו את הבתים הראשונים שבנה קונסול זה ( ראה עמ' , ( 93 וכן ציינו את סיועו למפעלי ההתיישבות החקלאיים בסביבות ירושלים , ארטס ומוצא , ואת מפעל 'המטעים התעשיתיים שלו ב'ברם אברהם' ( ראה עמי . ( 96 אך נראה , שעם עזבו את ירושלים , בסוף , 1862 קטנה מעורבות הקונסוליה הבריטית בעיר . מחליפו של פין , נואל טמפל מור , שהיה קונסול בריטניה בירושלים בשנים 863 ו , 1890- לא גילה כל פעילות מיוחדת בקידום מפעלי התיישבות חקלאיים , או בהקמת מוסדות ציבור כלשהם . הבדלי הגישה בין פץ למור נבעו גם מיחסם השונה למיסיון האנגלי . אף בי קשה לקבוע באיזו מידה היו מניעי פעולותיו של פין מיסיונריים כלליים , ובאיזו מידה פעלו אצלו רגשות דתיים אישיים , ברור שפעל מתוך אמונה דתית חזקה , ולכן נקשרו פעולותיו — הן לחיוב והן לשלילה — בפעולות המיסיון הבריטי , במיוחד לאלה של 'החברה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים . ' לעומת זאת היה הקונסול מור אדם מאופק , שלא הראה את רגשותיו הדתיים , ולכן התרחק מכל פעילות דתית ומכל קשר עם 'החברה הלונדונית' . הברלי הגישה בין פין למור באו לידי ביטוי גם במיקום של בתי הקונסוליות בימי בהונותיהם . כל זמן שירותו של פין בירושלים שבנה הקונסוליה הבריטית סמוך לכנסיית 'ישו הנוצרי / באיזור שהגדרנו ב'רובע הפרוטסטנטי' בעיר העתיקה . ב , 1863 משבא לעיר הקונסול מור , הועברו הקונסוליה הבריטית ובית מגוריו עזל הקונסול לרובע המוסלמי , ליד שער שכם , בקרבת הקונסוליה האוסטרית . בשנות ה 70 או ה 80 בנה לו מור בית מיוחד מחוץ לחומות , סמוך לאיזור שלימים הוקמה בו שכונת מחנה יהורה ( ראה לעיל , עמ' . ( 201 היה זה בית המגורים הפרטי של הקונסול , ואילו הקונסוליה הבריטית עברה לרחוב החבשים ! מפת שיק מ 894 / 5 ו מציינת את מקומה בערך מול הכנסיה האתיופית .- ' כבר ציינו כי הקונסול פין בנה לו מעון קיץ בשכונת טלבייה ( ראה עמי , ( 94 אך נראה כי מקום מגוריו הקבוע נשאר בתוך העיר העתיקה . בקשר לבית בטלבייה גם מצויים פרטים לשנות ו . טננבאום , קונסוליה בריטית , עמ' ; 92 וראה המקורות השונים שם . . 2 בן אריה , חלק ראשון , עמי 4 ו . 298 , 2 ג . קטע י מפת שיק ראה : בן אריה , שנות ה , 80 עמי . 11 הפעילות האנגלית , הבנייה הגרמנית , רחוב הנביאים , ביקור הקיסר וילהלם

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר