|
|
עמוד:411
והשניה יחד , לששים , מלבר המקום אשר לה בעיר פנימה ל 40 מיטות , ולבני הכתה השלישית ערכה מיטות אלף ומאתיים וחמש וארבעים , ומקום לה להוסיף עוד 300 מיטות להם בעת הצורך . בבני הכתה השלישית רב מאד מאד מספר הנשים על האנשים . ובעת הזאת עולה מספרן כמעט לשמונים למאה . מספר הרוסים הבאים מדי שנה בשנה ירושלימה יעלה לערך שלושת אלפים , ולפני חג הפסח , ברבות מספרם לא ימצאו להם רבים מקום בבית האורחים אשר לחברה , ושכנו בבתי המנזרים אשר לפטריארכיה היונית . ובבל הקימוץ הגדול אשר יקמצו התרים הרוסים , יוציא איש איש מהם בארצנו בערך 40 רו"כ , מלבד הוצאות המסע הכלליות . רוב הכסף הזה הוא לנדבות בבתי קרשיהם , ומיעוטו למקנה זברונות ארץ הקודש . ומבני עמנו גם הם תמצאנה להן כ 20 משפחות מחייתן בימי החורף מהתרים האלה . והעובר מאחרי גן עירנו אשר אצל מגרש הרוסים ( גן אוסטר היום , ( יראה משני עברי הדרך את אחינו הגורזים , שטחו להם שטוח על פני הארץ בסחורותיהם , סחורות הרוכלים , ואחדים מהם ימכרו דברי אוכל ומפרי הארץ , ואחרים מתעסקים בחלפנות . כי רק אחינו הגורזים , היודעים את שפת רוסיה , סוחרים עד בה את התרים הרוסים . ואחינו האשכנזים , היודעים גם הם את השפה הזאת , עוד לא שמו לב למקור הפרנסה הזה , הנפתח לירחים אחרים בשנה , מלבד שלושה ארבעה אשר פתחו להם בתי אוכל במקום הזה , ושניים שלושה ספרדים פחחים , המכינים מיחמים לרוסים . 401 עוד תיאור מעניין על ההתעוררות הרוסית בארץ ישראל — לתאריך מאוחר יותר נמצא בספר זכרונותיו של שריון : ? מתחילת ממשלתו של הצאר הרוסי אלכסנדר השלישי התרבה מאד מספר הצליינים מרוסיה . כידוע התחנך הצאר הזה על ברכי הדת האורתודוכסית . הוא ראה את חוסן הממשלה הרוסית בחנוך ההמון הרוסי חנוך רתי עמוק . ולמטרה זו חוק את השפעת הכנסיה האורתודוכסית על ההמון הרחב , והעניק לכנסיה אמצעים חומריים גדולים . מחוץ להענקה הישירה מצר הממשלה זרמו כספים למרבה בתור התנדבות מאת האדוקים הרוסים העשירים . אז נוסדה ברוסיה "החברה המלכותית האורתודוכסית הפלשתינאית" שבראשה עמד דור הצאר . החברה הזאת פיתחה והרחיבה את המנזרים השונים הרוסיים שהתקימו מקודם בירושלים , וקנתה עוד קרקעות ובתים בירושלים ובשאר מקומות בארץ כמו בנצרת , בבית לחם , כטבריה , בחברון ועוד אתרים שהיה להם איזה קשר דתי היסטורי , ובנו עליהם כנסיות ומנזרים חדשים . בירושלים בנו כנסיה נהדרה לרגלי הר הזיתים . קנו מידי בעליה הערבים את המערה של נביאינו חגי , זכריה ומלאכי , בנו כנסיה גדולה ומגדל גבוה הידוע לשם בכפר טור שלמעלה מהר הזיתים , ובן עוד כמה כנסיות ומנזרים , מהם בעיר העתיקה בירושלים ובכפר עין כרם שליד ירושלים , ומהם בנצרת , בטבריה , בחברון ובמקומות אחרים ביהודה ובגליל . ( הצליינים הרוסיים ) היו באים לירושלים בשיירות גדולות בכל שבוע ושבוע , החל בזמן שלפני חג המולד בחודש דצמבר וגמור בחג הפסחא בחודש אפריל ... בליל חג הפסחא היו נוכחים בכנסיית הקבר בעת הדלקת האש הקרושה ... מספר הצליינים שנמצא במשך 5-4 החרשים נאמד ב 0 ס 0 , 0 ו איש ואשה בערך . הם היו גרים פה בבתים של החברה הנזכרת . אבל היו גם ששכרו להם דירות פרטיות . כולם חיו על חשבונם הפרטי , היו קונים פה הרבה ... וסכום הכסף שהיו משאירים הצליינים בירושלים במשך העונה היה נאמד בערך במיליון רובל . הסכום הענקי הזה ... הגדיל את המסחר ואת המצב הכלכלי בעיר . כן היו באים במשך השנה בשיירות , פחות או יותר גדולות , צליינים קתולים מצרפת , מאיטליה ומארצות אחרות , שנשארו פה לזמנים קצרים , אבל גם הם השאירו הרבה כספים בירושלים . roorrr , בירושלים ... נמצאה גם הקונסוליה הכללית הרוסית ... ובן בית חולים גדול ומסודר , שבו שמש רופא מומחה שהובא מרוסיה ושהיה מקבל בקליניקה שלו גם חולים פרטיים . חל ק המגרש הרוסי הזה ... היה מתנהל על ידי ראש המנזר — הארכימנרריט . המלון והבתים שנבנו על ידי החברה המלכותית הפרבוסלבית היה מתנהל על ידי הנהלה מיוחדת של מנהלים אזרחיים וכמרים , שנשלחו הנה מטעם החברה המלכותית הפרבוסלבית מרוסיה . ההנהלה הזו היתה ברובה אנטישמית מובהקת ... בשנים האחרונות שלפני המלחמה התגברה מאר האנטישמיות בחוגי הכנסיה הרוסית פה , והנהלת המגרש העמידה שומרים ליד שערי המגרש לבלי תת ליהודים לעבור דרכו . בזמן המלחמה העולמית נפסק משלוח הכספים מרוסיה למוסדותיהם הדתיים והאזרחיים פה . המנזרים נדלדלו , הכמרים , הנזירים והנזירות , בתור נתינים אויבים , הוכרחו לצאת מן הארץ . רובם שבו לרוסיה או . 40 ילין , ד . כתבי , א , עמי 896 ) 6-5 ו . (
|
|