|
|
עמוד:409
אחר המקורות בסוף המאה ה 19 מרחיק לכת בקובעו , כי לרוסים שטחי קרקע גדולים ביותר בעיר , וכמעט רבע משטח העיר שייך להם . נראה שהערכה זו נובעת מתוך הנוהג המקובל להתייחס לרוסים וליוונים האורתורוכסים בעיר כאל גוף אחד . ואמנם , היה זה קשר אמיץ , אלא שעברו עליו גילגולים שונים . בספרנו הראשון וגם בחיבורנו וה ( ראה עמי 93 ו ) בבר עמרנו על הקשר החוק בין הערה היוונית אורתורובסית בירושלים לאינטרסים הרוסיים שהלכו ונתחזקו בעיר הקרושה . ייתכן , כי גם ביציאה אל מחוץ לחומות פעלו שני כוחות אלה מתוך זיקה הדדית . כפי שכבר ציינו , היו הנזירים היוונים מהגורמים הראשונים שהחלו לפתח שטחים מחוץ לחומה , וייתכן , בי לקשריהם היתה השפעת מה על החלטת הרוסים לבנות את 'מגרש הרוסים . ' הקשרים בין הרוסים לבין העדה היוונית אורתודוכסית בירושלים נתקיימו גם בימגרש הרוסיםי . בית החולים שבמקום שימש לא רק את עולי הרגל הרוסים , אלא גם את בני העדה היוונית אורתורוכסית בעיר . עם בל זאת חשוב לציין , כי לא תמיד היו היחסים אידאליים . בקזפרו על מגרש הרוסים לאחר ביקורו בירושלים בשנות ה 60 מציין טריסטראם , כי איזור מגרש הרוסים ימאחר בקירבו במידת מה את המראה ואת השימושים של קאתדראלה , של משרדים , של קסרקטין ושל אכסניה ... כל סגנון הבניה עושה רושם של ניסיון כיבוש ... היוונים מביטים על הבניין הזה בעין רעה , אם לא אומר — באיבה , והם רואים בו ביטוי להחלטה נחושה של הצאר להפריד את הכנסיה הרוסית הפרדה גמורה מן היוונים ולהיפטר משארית תלותה בהגמוניה של קושטא . הם מזכירים במרירות את ההגמון הרוסי , שהושב בירושלים כהגמון שני , או אולי נכון יותר , כבן תחרותו של הפטריארך היווני . ^ ' גם אורלי , שביקר בעיר בשנות ה , 70 יודע לספר על ריב שפרץ במנזר הגדול של היוונים בעיר העתיקה בין תושבי המנזר המקומיים לפטריארך היווני . הרוסים , שהרבו להטריד את היוונים וניסו לנשלם בהדרגה מרכושם , הסיתו את הערבים האורתודוכסים , ולכן היד , מצב רוחו של הפטריארך היווני בביקורו במקום מדוכדך ( אך גם בגלל העובדה , שלאחרונה ירד ערכן של המניות התורכיות , שהיוונים החזיקו ברבות מהן ) . 32 היחסים המתוחים בין היוונים לרוסים היו בעוכרי הרוסים בניסיונותיהם לפתח תחום נוסף בפעילותם בארץ — החינוך . ניסיונות שהתבטאו בפתיחת בתי ספר לאוכלוסיה המקומית , במיוחד האורתודוכסית , ומשיכתה לדת הפראווסלאווית . פעילות זו נתקלה בהתנגדות מצד שלושה גורמים : א ) מצד הקתולים והפרוטסטנטים , שהתנגדו בכלל לחדירה הרוסית , ב ) מצד השלטונות העותימאניים , שלא ראו בעין יפה את כל הפעילות הנוצרית ; ג ) מצד הפטריארביה היוונית , שראתה בזה את דחיקת רגליה היא . על ניסיונות להקים בתי ספר רוסיים בעיר אנו קוראים גם במקורות יהודיים . כך , למשל , מספר העיתון 'הצבי' ב , 1893 כי הוחלט לייסד בירושלים בית ספר רוסי , וכי הדבר יחזק את מעמד הרוסים בעיר . ב 2 ם 19 מוסר העיתון 'השקפה / כי הרוסים קיבלו רשיון להקים עוד בתי ספר בירושלים ( ובארץ כולה ) . אך בדרך כלל לא הצליחו הרוסים להקים מוסדות חינוך בירושלים , . 29 קרפנטר , עמי 94 ו95- ו . . jo בךאריה , חלק ראשון . עמי וג « -2 ג 1 . 2 ג . טריסטראם , ארץ ישראל . עמי 86 ו87- ו ( בתרגום העברי , עמי סגו . 32 . ( אורלי , עמי . 195-194 גג . הצבי , י"ז בחשוו ן תרנ"ד , שנה עשירית , גיליון ו , עמי ו . 4 ג . השקפה , די בניסן תרס"ב , שנה שלישית , גיליון יג , עמי . 100
|
|