|
|
עמוד:374
ובמלבושים . משהצטבר עורף , החלו למכור את תוצרתם בשוק . בעבודות אלו עסקו בעיקר הנשים השוודיות , והעסק נתגלה ברווחי מאד . במקום התפתחה גם מאפייה . במולדתם נהגו השוודים לאפות לחם מקמח שיפון . הלחם שאכלו האמריקנים לא ערב לחיכם , ועל כן אפו כאן את לחמם בעצמם . כך נתפתחה המאפייה . נבנה תנור אפייה גדול , והמאפייה החלה מספקת לחם ועוגות לתושבי ירושלים . הקבוצה האמריקנית במושבה עסקה בעיקר בהוראה בבתי ספר ערביים ויהודיים . בין היתר קיבלה המושבה על עצמה לספל בבית ספר מוסלמי לבנות בתוך העיר העתיקה . גם בתוך המושבה — בבית הישן שעל גבעת הבזיתא — היה בית ספר , שבו הורו כמה מהחברים . לבית ספר זה התקבלו גם מוסלמים , מבני המשפחות העשירות בירושלים — כגון נשאשיבי וחוסייני — ואף בני עשירים מעזה וממקומות אחרים . אנשי המושבה קשרו קשרים עם מוסלמים רבים גם מחוץ לירושלים , ומעניינים במיוחד היחסים שהתפתחו בינם לבין שבט ערואן שבעבר הירדן המזרחי , בסביבות העיר חשבון . לימוד השפה הערבית הוכנס לבית הספר שבמושבה , כך שהדור הצעיר דיבר ערבית שוטפת , ולעיתים גם עברית , וזאת כמובן נוסף על אנגלית ושוודיה , שהיו השפות המדוברות בקרב אנשי הקבוצה . 14 ביקורו של הקיסר הגרמני , וילהלם השני , בירושלים , ב 898 ו , שעשה רושם עצום בעיר ( ראה עמי , ( 459 השפיע אף הוא על התפתחות המושבה . הביקור 'כוסה' כולו בידי צלם המושבה , הדבר הביא לייסוד ענף הצילום , שהתפתח מאד במושבה גם בתקופת המנדט הבריטי . תמונותיהם של צלמי המושבה האמריקנית הצטיינו במקוריות רבה , וקישטו ספרים רבים על ארץ ישראל . את עסק הצילום ייסר ופיתח לרסון , אך באשר אירע פילוג במושבה נשמט העסק מידיו . במשך השנים נאספו בארכיון התצלומים של המושבה כ 15 , 000 נגאטיווים , ה'מכסים' מאורעות רבים בתולדות ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה . 20 נגאטיווים אלה מאוחסנים כיום בספריית הקונגרס בוואשינגטון , לשם מסרם אולף מטסון , שירש את חנות הצילום לאחר הפילוג , והיגר אחר כך לאמריקה . חנות הצילום , שבצמוד לה אף היה הארכיון , שכנה בבניין מלון 'פאסט' לשעבר , ליד שער יפו . עיסוק מיוחד שעסקו בו הספפורדים היה איסוף פרחי בר . הם היו מייבשים אותם ומדביקים אותם על גבי כרטיסים , או באלבומים קטנים מכורכים בכריכת עץ זית , שעליהם נרשם 'פרחים מארץ ישראל . ' את הפרחים שלחו לחוץ לארץ , ותמורתם היתה קודש לעזרה לנזקקים . עיסוק זה היה היסוד לחנות מזכרות שהתפתחה במושבה . ב 904 ו רכשה המושבה חנות למימכר מזכרות , שנקראה . Vester and Co . American Colony stores את החנות ייסד גרמני לותרני ושמו פרדיננד וסטר , אביו של פרדריך וסטר ( בעלה של בדתה ספפורד , ( שהקים מפעל לעיבוד עץ זית בשער יפו . לפי אחד המקורות מראשית המאה ה 20 מחזיקים האמריקנים בענפים האלה : קונפקציה , תעשיית בגדים , אומנות המחט , צילום , ריפוד , ציור ומוסיקה , ובתחומים האלה אץ להם מתחרים בירושלים . הכסף שהצטבר בקופה המשותפת של אנשי המושבה שימש בסיס מוצק להישגיהם הכלכליים . חיסכון רב נבע מכך , שאת שירותיה סיפקה המושבה בעצמה . המכבסה , הנגריה , הסנדלרית , . 12 שם , עמי . 191-188 גו . בן אריה , חלק ראשון , עמי 7 נו38- ו , וסטר ספפורד , עמי 92 ו-ג 9 ו . . 14 וסטר ספפורד , עמי . 15 . 151 שם , עמי . 201-195 . 16 גודריץ-פריר , עמי . 6-4
|
|