|
|
עמוד:357
בית הספר 'כל ישראל חברים' ( כי"ח ) ומוסדותיו מוסד חינוכי אחר שהתפתח מאד בירושלים שמחוץ לחומות הוא בית הספר של חברת 'כל ישראל חברים' ( כי"ח . ( על ראשיתו עמדנו בקצרה בחלקו הראשון של חיבורנו . ציינו שם , כי בעצם אפשר לראות את תחילתו של בית הספר באמצע שנות ה , 60 אלא שבראשית שנות ה 70 נסגר , ורק כעבור 10 שנים ( בשנת תרמ"ב882- ו ) נפתח מחדש — הפעם כמפעל וכרון לנשיא כי"ח , ארולף כרמייה . במאי 1880 החליט הוועד המרכזי של כי"ח ( אליאנס ) על הקמת מוסדות חינוך רבים בארץ ישראל , ועל הקמת קרן זכרון לכרמייה שנפטר ב םו בפברואר אותה שנה . בין השאר כתב הוועד המרכזי : 'דלות היהודים שם היא נוראה . כאב עמוק יתקוף את כולנו למראה אחינו המדולדלים במדינה זו שהיתה ערש היהדות ושאליה אנו קשורים בכמה נימים וזיכרונות . מי אינו יודע היום שאין ביכולת יהודי א"י להחלץ מדלותם אלא ע"י השכלה וע '' י חינוך חקלאי ואמנותי ? בבתי הספר למתחילים שאנו רוצים ליסד ... ילמדו הילדים יחד עם עיקרי הדת המסורתית גם שפות וראשית המדעים הנחוצים לחברה החרישה . בתי הספר למלאכה ולחקלאות יכינו אותם אח"כ להרוויח את לחמם בזיעת אפם . ע"י מוסדות כאלה נוכל לראות בעתיד הקרוב , שינוי גדול במצב יהודי א"י . העבודה היא קשה ודורשת הרבה מקורות ועזרת יהודי בל העולם' . הקמת בית הספר של בי"ח בירושלים קשורה מצד אחד בפעילות הכללית של החברה בעולם ובארץ ( מקווה ישראל , ( אך מצד שני היה לנושא זה בירושלים גם גוון מקומי . 184 התפקיד לייסד ולפתח את בית הספר הוטל על גיסים בבר , יליד ירושלים ואחד מחניכיה . 178 העכירה , בי באב תרל"ט , שנה שישית , גיליון , 27 עמ' גו 79 . 2 ו . רורש ציון , חוברות פנימיות של בית הספר . . 180 פרס , ספר המסעות , עמ . 152-151 ו 8 ו . בן אריה , חלק ראשון , עמי . 182 . 585 לונץ ( לוח לחרס יו , עמי ויו ( 192- מקדים את תאריך ייסוד בית המלאכה הראשון בירושלים לשנת , 1854 וזוקפו לזכות בית רוטשילד . . 183 לוון נרסיס , ב , עמי . 108-106 8 * ו . ראה בנידון . גרייבסקי , פינקס ירושלים , א , עמי י-יא . עוד בית ספר שהתקיים בעיר העתיקה וכנראה פתח סניף מחוץ לחומות , הוא בית המדרש ' דורש ציוך . ב 879 ו מוסר העיתון 'הצפירה' על הרחבת בית הספר בעיר העתיקה , ואומר שבגלל חוסר מקום נחנכו בתים חדשים . ב 886 ו עבר בית הספר להנהלת הפקוא"ם , ובאותה שנה היו בו 83 תלמידים 5 , כיתות ו 6 מורים . ב 1890 היו בו 100 תלמידים , 5 כיתות ו 6 מורים , וב 05 — 1895 ו תלמידים , 6 כיתות ו 7 מורים . התחילו ללמוד תורכית כשפת הבחינות הרישמית , וב 1905 החלה מתבססת העברית כשפת הלימוד העיקרית . תוך שנתיים עברו ללמד את רוב המקצועות בעברית . בשנים 1910-1908 ירד מספר התלמידים ל 60-50 בגלל יציאת היישוב אל מחוץ לחומות ומחמת קשיים כספיים,- ב 911 ו היו במוסד 80 תלמידים ו 8 מורים . סניף של בית הספר נפתח בבית ואלירו שבנחלת שבעה , בעקבות התנועה אל מחוץ לחומות . ב 1912 היו במוסד 100 תלמידים ו 10 מורים , ובית הספר בולו עבר לבית ואלירו . במלחמת העולם הראשונה נסגר בית הספר ומנהלו ומרבית תלמידיו עזבו את העיר . ב 1921 חוזר פרס ומוסר על בית תלמוד תורה 'דורש ציון , ' השוכן ברחוב יפו והנמצא 'ברשות הפקידים והאמרכלים באמשטרדם' .
|
|