|
|
עמוד:337
בית החולים לחולי רוח וחשוכי מרפא,- בית חינוך עיוורים סוג נוסף של מוסדות ציבור שקמו בירושלים שמחוץ לחומות בשלהי המאה ה 9 ו היו מוסדות הצדקה והחסד . המוסד הראשון מסוג זה שנציין נקרא אמנם בית חולים , אך ראוי להכלילו בין . 64 לונץ , לוח לתרע"ד . עמי 78 ו79- ו . ועל הדסה ראה להלן . עמי 4 י . 65 . 5 האור , כייז בשבט תרע"ג , שנה שלושים ואחת , גיליון קטו , עמי . 1 . 46 ראה לעיל עמי . 67 . 282 האור , בי בכסלו תרנ"א , שנה שביעית , גיליון ד , עמ . 68 . 1 לונץ , לוח לתרס"ב . עמי 75 ו77- ו י האור , כ"א בתמוז תר"ע , שנה ראשונה , גיליון קיט , עמ' ג . את המועד ומתו בלא עתם ? ... ובהמשך מוסר לונץ , בי בירושלים הוקם גם 'מכון לשמירת חולים ( הרסה ) מיסוד בנות ציון אמעריקאניות . 641 בקשר להקמת מבון 'פסתור' מוסר יהאור' ב 3 ו , 19 בי נתן שטראוס עומר להקים בירושלים מרפאה לריפוי נפגעי כלבת . הדבר חשוב , מאחר שאין מרפאה כזו בארץ וזקוקים לה מאד י- . סיכום התפתחות מוסדות הבריאות היהודיים שמחוץ לחומות בתקופת דיוננו מורה , בי היא התרחשה במיוחד בסופה — בשנות ה 90 של המאה ה 9 ו וב 15 השנים הראשונות של המאה ה 20 ( לפני מלחמת העולם הראשונה . ( בית החולים הראשון מחוץ לחומות — 'רוטשילד' — נבנה ב 888 ו . בעבור 0 ו שנים הוחל ברכישת הקרקע לבית החולים השני — 'שערי צדק' — והוא נפתח ב . 1902 ב 0 ו 9 ו הוחל בבניית בית החולים השלישי מחוץ לחומות — 'ביקור חולים . ' התפתחותם של בתי החולים ומוסדות הבריאות האחרים חלה במקביל לגידולה של העיר היהודית החדשה , והחלה במיוחד לאחר שנפלה ההכרעה בין שני חלקי העיר , כאשר הובהר לכל , בי עתיר העיר בשטח שמחוץ לחומות . בניגוד לשכונות היהודיות , שהלכו ונבנו צמודות זו לזו במספר ריכחים מוקרים באיזור שמחוץ לחומות , לא נבנו בתי החולים קרוב מאד לשכונות אלא ביניהן , שכן לא נועדו לשרת שכונה אחת או מספר שכונות , אלא את הקהילה היהודית כולה . היקף השטח שנדרש לבניין בית חולים וההבדלים במחיר הקרקע — שהיו , כנראה , משמעותיים — גרמו לכך , שהתאימו מקומות פנויים רק אם הם היו רחוקים ממרכזי השכונות היהודיות . לעיתים הועדפה הקירבה לבתי החולים הנוצריים , אולי גם מתוך רצון לנצל מספר שירותים במשותף . במקרה של 'שערי צדק' אף הועדף מקום רחוק מהעיר , מכיוון שבו ניתן היה לבנות בית חולים ראוי לשמו , ולא היה בל חשש שלא יזדקקו לשירותיו . בשלהי המאה ה 19 ובראשית המאה ה 20 הלכה והתחזקה מאד תודעת הבריאות בירושלים . כבר עמדנו על כך , שעם בניית השכונות החדשות הקפידו תמיד לשמור על ניקיונן ועל ניקיון הבורות בהן , וסעיפים רבים בתקנות השכונות החדשות מוקדשים לנושא זה ( ראה עמ' 4 וו . ( ב ו 89 ו אנו קוראים , למשל , על מיסוי מיוחד לאנשי מאה שערים לצורך שכירת שומרי לילה , שישמרו על 'הניקיון בשכונה ויאירו אותה בעששיות בשעות החושך' . ב 902 ו אנו קוראים , בי בעקבות מחלות שפקרו את ירושלים ננקטו צעדים לשמירת הבריאות ולחלוקת מי מעינות במקום 'מי הבורות הסרוחים . ' ב 1910 מדווח 'האור , ' שהציבור נקרא לקבל חיסון נגד אבעבועות * . יריעות אחרות רבות מצביעות גם הן על ההתקדמות הרבה שחלה בתודעת הבריאות של תושבי ירושלים ופרנסיה . מעיר מפגרת , חסרת כל שירותי בריאות וניקיון בראשית המאה , הפכה ירושלים בסוף תקופת דיוננו לעיר מתקדמת , המודעת היטב לנושא .
|
|