|
|
עמוד:331
גרייבסקי מוסר , כי מגרש ביקור חולים 'נקנה על ידי הרי"מ סלומון וחבריו בהנהלת ביקור חולים מאת הבנקיר חיים אהרון וואלירו במחיר 5 ו פרוטה האמה 1 י . 2 ב 1910 נמסר על הנחת אבךפינה לסניף בית החולים 'ביקור חולים' מחוץ לחומות . ידיעה אחרת מציינת , כי הוחל בהקמת בניין מפואר בין רחוב יפו ורחוב בתי החולים ( רחוב הנביאים , ( ממש מול בית החולים הגרמני . וידיעה נוספת מתארת את תכנית הבניין . אורכו 63 . 50- מ , " רוחבו11- מ , ' שטחו698- מ"ר ; שטח האגפים466- מ"ר ו סך הכל64- ו 1 , מ 'ר . הבניין בנוי על מדרון ולכן מוגבה היסוד מצד צפון ב 8 מי . בקומה התחתונה המטבח , שירותים ובורות מים . בקומה הראשונה — לכל אורך הבניין — חדרי הרופאים , בית מרקחת , חיטוי הכלים , בית כנסת ומחסנים . במרכז — השער . בשתי הקומות העליונות חדרי החולים . בקומה ג' בית הוועד של הגבאים והסופרים . החדרים — שלושה לשניים , שניים לשלושה , ושניים לשישה . באגפים אולמות ארוכים . סך הכל שני אולמות ו 7 חדרים , ו 56 מיטות . מעל לקומה השלישית חדרי ניתוח — שני חדרים גדולים ו 4 ו חדרים רגילים ; סך הכל 112 מיטות . הגג — שטוח . בחצר — עצי ארז , אלון ושיטה , וכן פרחים . בנייתו של בית החולים הסתיימה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה . ביוז החולים שערי צדק . ' המשך גידולה של האוכלוסיה היהודית בירושלים בסוף המאה ה 19 והמחסור החמור ברופאים שהורגש בעיר , הניע את הוועד היהודי בפרנקפורט בשנת תר"ן ( 1890 ) להחליט לשלוח לירושלים רופא צעיר חרדי , שיסייע בטיפול הרפואי בעיר . ר"ר משה וואלך , שבא מקלן שבגרמניה , התחיל את עבודתו ביהכנסת אורחים' שבבתי מחסה בעיר העתיקה . אחר כך שכר חצר ברחוב הארמנים ופתח שם קליניקה ובית מרקחת . 26 במקביל המשיך הוועד בגרמניה בתכניותיו לבניית בית חולים גדול וחדיש בירושלים . למרות הכישלון הראשון להקים בית חולים כזה בעיר העתיקה הוקם ועד מקומי חרש להקמת בית החולים . יוזמו ונציגו , ד '' ר וואלך , נסע לגרמניה , וחזר משם עם תרומות נכבדות לקניית מגרש גדול מחוץ לחומות . כך החלה פרשת הקמתו של בית החולים 'שערי צרק , ' בית החולים היהודי הראשון שנוסד מראשיתו מחוץ לחומות . את תוכנית הבניין הכין המהנדס הגרמני סנדלר , שהיה גם אדריכל בית החולים הגרמני בירושלים . לאחר שאישר הוועד בפרנקפורט את התוכנית , הוחל בחציבת בורות לאגירת מי גשמים ובבניית חומת אבנים מסביב למגרש . חומה זו , הקיימת עד היום , הגנה על בית החולים מהתנפלויות ומפני קיצוצים בשטחו . בית החולים היה אז רחוק מאד מהעיר העתיקה — שבה עריץ התגוררו רוב היהודים — ורבים השתוממו על כך , עד שהתהלכה בדיחה , כי ד '' ר וואלך יצטרך לשלם לכל מי שיבוא לבית החולים את הוצאות הנסיעה בסך 2 עשיריות . הבניין ניבנה שתי קומות , ומתחת לקומח הקרקע — מרתף גדול לכל אורכו , למחסנים , מזון ורפואות . רוב הבנאים — ובמיוחד אלה שעסקו בחציבה 1 בכנ 7 * ת — היו ערבים , אך לעבודות הטיח , הנגרות , הצבע והסכלות נמצאו בעלי מקצוע יהודים . מלבד הבניין הראשי הוקמו עוד שני בתים — אחד לאחיות ואחד לבידוד חולים במחלות מידבקות . גן גדול הקיף את הבניינים . לרגל חנוכת בית החולים נערכה חגיגה גדולה , והשתתפו בה הרבנים הראשיים , מנהלי המוסדות . 23 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 47-46 וראה גס : לונץ , לוח לתרע"ד , עמי 77 ו78- ו . . 24 האור , י"ה באייר תר"ע , שנדו ראשונה , גיליון 0 ה , עמי . 25 .. 5 שם , י"ז באייר תר"ע , שנה ראשונה , גיליון סז , עמי ג , על קניית הקרקע לבית החולים ראה גם ו הצפירה , וי בניסן תרס"ד , שנה שלושים ואחת , גיליון , 58 עמ י , 2 וראה פרטים רבים בנושא וה : ביקור חולים , ספר התוכנית . . 26 על ראשית בית חולים -שערי צדקי ראה : לונץ . ירושלים , ד , תרנ"ב , עמי 8 ו 2 ואילך . . 27 פרטים רביס על הקמת ישערי צדקי ראה : י . בן טובים אצל : לונץ , לוח לתרס"ג . עמי ג -7ג . 8
|
|