|
|
עמוד:323
משתקפת גם בכך , שמספר רב של מוסדות חינוך , חסד ובריאות , החלו עוזבים את העיר העתיקה ומקימים את מרכזיהם מחוץ לחומות . מעתה העדיפו גם מוסדות חרשים שקמו בירושלים לבנות את ביתם בעיר החדשה . רק המוסרות התורניים , הישיבות ובתי הכנסת הגדולים עדיין המשיכו להתרכז בעיר העתיקה , אם כי מוסדות דומים החלו קמים גם בשכונות החדשות , ובמיוחד בריכוז הדתי השמרני הגדול שבמאה שערים ובסביבתה הקרובה . למוסדות הציבור היהודיים עוקקזו מחוץ לחומות נייחד את תת הפרק הבא , אך לפני כן נקדים עוד כמה רברי סיכום כלליים לנושא של בניית השכונות . . 2 המבנה הפיסי והאופי החברתי של השכונות למרות מרווח הזמן הגדול בין הקמת משכנות שאננים 860 ) ו ) לסוף תקופת שלטון העות'מאני , ( 1917 ) רומה כי ניתן לאבחן קווי אופי משותפים , הן במבנה הפיסי והן באופי החברתי , בשכונות שניבנו בירושלים שמחוץ לחומות לכל אורך התקופה העות'מאנית . אשר למערך הפיסי שלהן , נראה , כי יש להבדיל בין חמישה דגמים עיקריים י א ) דגם 'המרחב הפנימי . ' הסוג הידוע בין שכונות ירושלים הוא זה של 'החצר הפנימית , ' באשר גושי בניינים חד קומתיים מקיפים מארבעה צדדים חצר פנימית גדולה . מתחתיה בורות ומאגרי מים תת קרקעיים , ובמרכזה , על פי רוב , מוסדות הציבור של השכונה . לחצר שערי כניסה דרך שורות הבתים , ובחלק מהשכונות אפשר היה לנעול את השערים . אפשר לכלול בסוג זה גם שכונות שהמבנה שלהן אינו כל כך קומפאקטי , אלא שדגמן הכללי יוצר מערך סגור בעל מרחב פנימי . ב ) דגם 'טורי הבתים . ' בסוג שכונות זה הדירות צמודות אחת לרעותה , והקירות באגפים המקבילים משותפים . על ידי כך נוצר גוש דירות טורי , דבר שהביא לחיסכון בשטח ובהוצאות הבנייה , ולמבנה מלוכד . לעיתים נבנו מספר טורים מקבילים , ולפעמים ניבנו טורי הבתים במבנים דו ותלת קומתיים . באלה היו חלק ניכר משכונות 'בתי ההקדש' ורוב שבונות ה'כוללים . ' ג ) דגם 'הבתים הצפופים . ' השכונה לא תוכננה בצורת חצר או טור , אלא נבנתה בהתאם לפיצול לחלקות . הדגם נקבע בהתאם למספר מייסדי השכונה והבונים הפרטיים שהצטרפו . ההפרדה בין החלקות ובין הבתים , שמספרם הלך ורב במרוצת השנים , היתה על ידי סימטות צרות . פיצול המגרשים נעשה במדידה בחבל , ורוחב הסימטות נקבע על פי צרכי מעבר בני אדם ובהמות טעונות משא . כאלה היו , למשל , השכונות נחלת שבעה ושבת צדק . ר ) דגם 'השכונות המודרניות . ' חל ק מהשכונות זכו לתיכנון מודרני , שקוויו המאפיינים העיקריים היו רחובות מצטלבים ורחבים יחסית , ובתים נפרדים זה מזה , שלהם חצרות עם גינות . כאלה היו , למשל , שכונת הבובארים , זברון משה , אחווה , נחלת צדוק . ה ) דגם 'השכונה הבלתי מתוכננת . ' שכונות אלו קמו ללא כל תיכנון או יזמה מרכזית , כאשר התהווה ריכוז של בתי יהודים שנבנו באופן פרטי באיזור מסוים . בררך כלל נמצאו ליד בתים אלה גם בתים של לא יהודים , ולפעמים אף חצצו ביניהם ו בך , למשל , היה המצב כרחוב החבשים ובג'ורת אל ענב . מבנה הרירה הבית בשכונות היהודיות — פרט , אולי , ל'שכונות המודרניות' ול'בתים הפרטיים' — היה , בדרך כלל , דומה ; חצר קדמית קטנה מגודרת בגדר אבן י מהחצר מגיעים לחדר קדמי קטן 4 ) מ'א 3 מ , ( ' שתקרתו שטוחה , וממנו לחדר גדול 4 ) מ'א 6 מי , ( שתקרתו , בדרך כלל , מקומרת . המטבח וחדרי השירותים נמצאו בחצר , שהיתה חלק אינטגרלי משטח המגורים . בקירות הבתים , שעוביים היה קרוב ל ו מ , ' נמצאו גומחות , ששימשו ארונות . לחדר הגדול נכנס
|
|