|
|
עמוד:311
הבניות של חברת יק"א והשכונות 'נחלת צדוק , ' 'נווה בצלאל' ורחוב החבשים ליד שערי חסד קמה שבונה בעלת אופי אחר לגמרי — נחלת צדוק . הקמתה באה בהמשך לפעולות בנייה קודמות של חברת יק"א בירושלים . שריון מוסר , כי חברת יק"א בבר החלה בפעילות בירושלים ב , 1889 בתוכניות בנייה למען יהודי תימן . בתים אלה נמצאים מאחורי בנסת ישראל , והיו ידועים כ'בתי ענתבי . 122 ' ב ו 190 מספרת ידיעה בעיתון 'הצפירה' על תוכנית של חברת יק"א לבנות בתים נוספים לפועלים בירושלים , בהם יצטרכו המתיישבים 'לשלם מעט מעט את מחיר הבתים עד כי ברבות הימים יהיו הבתים לקניינם . 123 ' שריון מוסיף , כי יבשנת תרס"ב ( 1902 ) בנתה חברת יק"א ע"י מר ענתבי בירושלים 35 בתים עבור האומנים והפועלים שעברו במוסדות החברה , בתשלומים לזמנים ארוכים . 124 ' ולונץ מדווח ל , 1903 כי חברת יק"א בנתה 35 בתים , ועתה התחילה לבנות עור 10 בתים בעד אומנים שבבית הספר כי"ח ואומנים פרטיים , לשלם את מחירם בתשלומים קלים חודשיים . 125 נראה , כי כל הידיעות הללו מתייחסות לבנייה של חברת יק"א בשכונת נחלת ציון ( ראה עמי . ( 277 מכל מקום , ב 1908 החלה חברת יק"א בבניית שכונה חדשה בירושלים — נחלח צדוק . בלוח ארץ ישראל ל 1909 כותב לונץ , בי שכונת נחלת צדוק נבנתה 'לזכר הרב הגדול ... צדוק הכהן ז"ל ראש רבני צרפת . את הקרקע של השכונה הזאת שתשתרע מהלאה לשכונת נחלת ציון וכנסת ישראל , בהדרך העולה לכפר מצלביה , קנתה חברת איק"א בפריז בהשתדלות מר א . ענתבי מנהל החברה הנז פה , ועליה יבנו בבל שנה עשרה בתים בעד עניי העדות השונות . 120 ראה גם : שכונת שערי חסד , דו"ח כללי מיום התיסדות השכונה עד סוף שנת תרפ"ו . . 121 שערי חסד , ספר התקנות של השכונה . . 122 שריון , עמי . 123 . 90 החפירה , אי באב תרס"א . שנה עשרים ושמונה , גיליון 50 ו , עמי . 124 . 602 שריון , עמי 25 . 90 ו . לונץ , לוח לתרסי-ג , עמי . 111 שערי דוסד ו בית המררש הראשון בשכונה . כעבור שנה כבר היו בשכונה 75 בתים . בשנת תרע"ה 5 ) ו ( 19 הוסיפו עזרת נשים לבית הכנסת המרכזי ועוד שער במערב השכונה . בשנים תרע"ה-תרפ"א נפסקה עבודת הבנייה בגלל מלחמת העולם הראשונה . 120 מתחילה הובטח — וגם קויים — כי הבתים ייבנו עם גן בכניסה . כל חלקה — כלומר , שטח המגרש והדירה — היתה של 240 אמות רבועות . הזוכים בדירות שילמו תחילה את מחיר הקרקע . ורק אחר כך את מחיר הדירות , בתשלומים של 10 לירות בשנה . בשלב הראשון בנו חדר מאבנים ומטבח ושירותים מפח . השאירו מקום לפרוזדור — בין החדר למטבח — ולחדר נוסף , על יד הפרוזדור . הדירות היו מרוצפות . בבתים הראשונים נבנו תיקרות קמורות . בשנים הראשונות סופקו המים לשכונה מבורות . כאמור , נבנו שני בורות בשנה הראשונה ועוד שניים כעבור 4 שנים . בתרע"ט נבנו עוד שני בורות . המים לא הספיקו , ולכן נאלצו לקנות מים מערבים — שהביאום בנאדות מים , על גבי חמורים — במחיר 1 שילינג לפח . את המים המשומשים לא שפכו , והם נוצלו לבנייה . כדי לחסוך כל טיפת מים הותקנו מרזבים על הגגות לקליטת מי הגשמים , ומשם הוזרמו לבורות . 121 בתקופת המנדט הבריטי נמשכה בניית השכונה — אך למספר של 200 בתים לא הגיעה . שכונה זו הצליחה לשמור על אופייה החברתי הדתי והפיסי ב 70 שנות קיומה , כנראה הודות לאירגון ולתקנות הקפדניות של החברה .
|
|