|
|
עמוד:306
ב . 1908 הישיבה עברה למקומה החדש רק בתרצ"ו — ( 1936 ) מחמת ה'מאורעות / אך מספר חנויות ניבנו שם כבר בתר"ע 0 ) ו 9 ו , ( והכנסתן היתה קודש להחזקת הישיבה . "' ( ראה המפה בעמי . ( 267 עוד ידיעות על תוכניות בנייה בסביבות מחנה יהודה אנו מוצאים אצל לונץ , בלוח ארץ ישראל לתרס"ח , ( 1908 ) ובעיתון 'הטורית' ב ו , 191 לפיהן נרכשה חלקת קרקע ליד בית החולים שערי צדק על ידי ד"ר וואלך המתכוון לבנות שם בתים לעניים . גרייכסקי מוסר , כי סמוך לבית החולים 'שערי צדק' קנה רי משה לוין , לפני מלחמת העולם הראשונה , מגרש של כ 4 , 000 אמות מרובעות , וכי לאחר המלחמה ניבנו במקום שני בלוקים של חמישה בתים כל אחר . בסביבה זו נבנו בשנת תרע"א ( 1911 ) בתי סעידוף , שהיו בעצם 'שורת חנויות ובתי מלאכה בבית ארוך בעל שתי קומות . 961 נראה שלזה מתייחסת היריעה בעיתון 'האור , ' המספרת על בניין מפואר הניבנה ליד בית החולים 'שערי צדק' בירי בוכארי עשיר , ולפיה הבניין יחיה את השכונה בדירותיו היפות וחנויותיו הרבות . ( מיקום בתי סעידוף ראה במפה בעמי . ( 275 המשותף לכל ההתפתחויות שציינו עד כה באיזור מחנה יהודה הוא שהתרחשו משני צידי רחוב יפו . אך התפתחויות מעניינות חלו גם מדרום לאיזור זה : השכונות הראשונות שקמו כאן — שבת צדק , נחלת ציון , נוה שלום , ושבת אחים ( ראה עמ' — ( 273 החלו מתלכדות ויוצרות את הגוש שנודע לימים כגוש הינחלאות . ' שכונת הפחים שבת צרק ( הקיימת עד היום במידה רבה בצורתה המקורית ) גדלה והתמלאה אוכלוסיה צפופה . הפחונים הפשוטים הוחלפו במבנים בעלי קירות פח כפולים , שביניהם הוכנס חומר מילוי של אבנים ואדמה , ואף מלט וחצץ . הגגות נתמכו בקורות עץ , ולעיתים אף בקורות ברזל , אך כיסוי הפח נשאר בולט בכל מקום . אוכלוסיית עדות המזרח השונות שהתגוררו בשכונה מוצאת אח ביטויה בבתי הכנסת השונים שנבנו בה . בית הכנסת המרכזי היה בית הכנסת הכללי של העדה הספרדית . בחצרו נבנה גם בור המים הציבורי . מלבדו קמו בשכונה בתי כנסח של תימנים , בית כנסת פרסי , 'פתחיה' . * 97 ( 1890 ) שעל כניסתו כתובת הקדשה ושני בתי כנסח לבודדים , שנבנו , כנאמר בכתובת ההקדשה , האחד ב 1890 והשני ב 899 ו ; אלה מצביעים על ריכוז של בני הערה הכורדית בשכונה וו . בקירבת שבת צדק ובשכנות לנחלת ציון יסד ועד העדה הכורדית את שכונת שערי רחמים , שנודעה גם כ'שערי ישועה ( במיפקד יהודי ארץ ישראל מ 1916 צויינה השכונה בשם אחרון זה . 98 ( דומה , שהבתים הראשונים הם אלה שברחוב כורזין ( 14-2 ) וברחוב עלמה , ( 8-6 ) מדרום לרחוב בצלאל . היתה זו אחת השכונות הדלות של העיר . חלק מהבתים נבנו בדומה לבתי שבת צדק , והכיסוי היה של פח . במרכז הרחוב הראשי עברה תעלת ביוב — ברומה לשכונת שבת צדק . רק בתקופת המנדט נחפרו בורות ספיגה . בשכונה נבנה גם בית כנסת כורדי ( רח' כורזין , ( 21 אך דומה כי עד למלחמת העולם הראשונה אוכלסה השכונה רק בחלקה . ( מיקום שכונת שערי רחמים ראה במפה בעמי . ( 278 הכורדים היו בררך כלל אנשים פשוטים , עובדי כפיים , שעסקו בעבודות בניין ובסכלות . רובם . 92 השקפה , כ"ב באלול תרע-דו , שנה תשיעית , גיליון קד , עמי ג . . 93 בן אריה , חלק ראשון עמי וו . 94 . 4 לונץ , לוח לתרס"ח , עמ- 24 ו י מריה , e בסיוון תרע"א , שנה שנייה , גיליון פה , עמ . 95 . 2 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 96 . 32 המשרד , ספירה , עמי . 5 וראה גם : סירסט , ירושלים החדשה , עמי . 97 . 87 האור , כייא בחשוון תרע"א , שנה שנייה , גיליון כה , עמי 97 . 2 א . על בית כנסת פרסי ראשון וה בשבת צדק ראה i הכהן , אבנים בחומה , עמי . 98 . 58-56 המשרד , ספירה , עמי ; 5 וראה גם : פירסט , ירושלים החדשה , עמי . 90-89
|
|