|
|
עמוד:283
פעילותן הרבה של החברות היא שהביאה לייסוד מספר כה גדול של שכונות חדשות תוך פרק זמן קצר . אלא שיוזמת בנייה זו היתה מוגזמת , ולא עמדה בשום יחס לאפשרויותיו של היישוב ? הישן' בירושלים ולתמיכות הכספיות שקיבל י ובבוא 'ימי סגריר' החלו המשברים . בדבריו על פעולות הבנייה של פרוטיגר וחבריו בעיר , מציין לונץ , בי ספרי המקנה שלהם נמכרו חיש מהר , ומחירם עלה בסכום לא מצער . חברות אחרות פיצלו את קרקעותיהן לרצועות כה צרות , שהספיקו כדי בניית חדר אחד בלבד והביאו לירי צפיפות רבה . המשבר כבר החל בשנת תרנ"א , כאשר סגרה הממשלה התורכית את שערי ארץ ישראל בפני עולים יהודים ובכך מנעה הרחבת העיר . חברות אחרות לא השלימו את תוכניותיהן , ואחרות — כגון חברת 'שערים , ' שחשבה לבנות בדרך לעין כרם — נתבטלו כליל . מחיר הבתים הלך וירד , ורבים מהסוחרים ומהקונים איבדו כספם , או ששוב לא היו מסוגלים לבנות אלא בתים קטנים . גם הירשברג מספר על ראשית משבר הבנייה בשנת תרנ"א י 'רוב השכונות האלה נבנו בידי חברות אשר השתתפו במקנה נחלאות לבנין בתים , לבל חבר וחבר אשר זבה בגורל ראשונה , ויש אשר קמו בוני שכונות לשם ריוח ; עד אשר אחזה בתקופה אחת בולמוס הבנייה את רבים מבני ירושלים ויתחרו איש את רעהו במקנה מיד הערבים נחלאות שוממות הרחק מן העיר , רגדילו את מקחיהן פי עשרה , ובצאת איסור הכניסה בשנת תרנ"א בא פתאום המשבר לספסרות הזאת ; והרבה כסף של אחינו נשקע בקרקעות האלה אשר לעת עתה אין להן כל ערך . "' ועוד חשוב להרגיש , כי בראשית תהליך בניית השכונות היו היזמים העיקריים אגורות וחברות , קטנות וגדולות , שהתארגנו לצורך הקמת 'גושי' בתים באמצעים משותפים . מארגני האגודות וווערי הבנייה היו עסקנים אידאליסטים , שדאגו לחלוקת הנחלות על פי גורל , חיברו תקנות לשכונות , דאגו לעזרה למתיישבים ופעלו להצלחתן ולהתבססותן של השכונות . בגבור היציאה מהעיר העתיקה והגידול בעלייה בשנות ה 80 ( בעקבות פוגרומים ברוסיה , ( עברה היוזמה לירי סוחרים , סוכנים , קבלנים ובנקים שטיפלו בדבר — 'מי לשם מצוה מי לשם מסחר ואפילו יד הספסרים והסרסורים לא היתה נעדרת . וכך נהפכה ההתלהבות הראשונה לעתים לעסק רכוש קפיטאליסטי איגואיסטי גרידא . אמנם נתמלאה ירושלים בתים וחצרות צפופות וגדושות , אולם מפני אמצעי הדיירים הצנועים ודרישותיהם הנמוכות מבחינת הסדר , הנוחיות והנקיון , חסרות רוב השכונות "הישנות" האלה בל נוי ויופי . 154 ' המשבר הכספי הגיע לשיאו בסוף המאה . המבורגר , שאביו היה אחד מבעלי הבנקים בעיר , מספר על משבר זה ו 'משנת תרנ"ה ועד תר"ס הלך עסקו של אבא ופרח , ובכלל היתה תקופה של פרוספריטי בארץ . השנים היו שנות מסחר וריוח . האשראי בארץ התגרל , הבנקים , בתי החרושת , והסוחרים הסיטונאים קבלו כולם אשראי גדול בחשבון עובר ושב . אבא , שכל מגמתו ורצונו היה לתמוך בידי הסוחרים הזעירים ולהעמידם על בסיס קיים , נתן להם אשראי במידה יפה . ער כי פתאום פרץ עליו האסון בחודש תשרי תר"ס ועמו כל הישוב כולו . המשבר הכספי הפסיק לשנים מספר כל יזמה ומפעל בשטח הבנייה . ' ... חרף כל זאת , אין להתעלם מכך שלקראת סוף המאה ה 19 כבר היה מראה ירושלים החדשה מרשים ביותר . לסיכום מצבה של העיר החדשה בסוף המאה נביא כמה מהתרשמויותיו של הירשברג , שביקר בעיר ב 899 ו . 152 שם , עמי . 85-84 ג . 15 הירשברנ , בארץ המזרח , עמי . 154 . 305 פירסט , ירושלים החדשה , עמי 45 ו . 55 ו . המבורגר , שלשה עולמות , אצל : פירסט , ירושלים החדשה , עמ . 86
|
|