|
|
עמוד:256
הזאת בלי כל תשלום גמול , והי עזרו ויאסוף כעשרת אלפים פרנק אשר מסרם בבאו ירושלימה ליד ראש הועד הבנקיר סי' חיים אהרן ולירו ובהם החלו אז לבנות בתים אחדים : הרב סוזין התנדב אז לעשות תעמולה לגמור את אשר החלו : לבנות בתים רבים במקום הזה אשר יותנו לגור לעניי עם בגורל אשר יוטל חליפות אחת לשלש שנים . 51 ' ובמקום אחר הוא אומר : 'המגרש הגדול בנחלת שמעון הצדיק חלק עדת האשכנזים לא נבנה עריץ בגלל הביצה ( מרכז השופכץ ) מפני החשש מהמלריה . 52 ' עיתון 'האור' מ 1892 מספר , כי לעניי כולל ספרדים כבר נבנו 6 בתים על הקרקע שליד מערת ' שמעון הצדיק , ' וכי עומדים לבנות במקום גם בית כנסת . מקור מסכם מציין , כי 'בשנות תרל"ה-תר"מ ... נרכש על ידי הוועד המאוחד לספרדים ואשכנזים , בראשותו של הרב אברהם אשכנזי ז"ל , צפונית מערבית לירושלים 20 ... דונם בערך במחיר של גרוש וחצי האמה . ' כעבור כ 10 שנים הקים הוועד 'שלושה בתים על המגרש ... בלי שכלולים מיוחדים ... הושיב בבתים כעשרים משפחה מדלת העם . ' זו נקראה אחר כך שכונת ' שמעוךהצריק . ' בעקבותיה קמה אחר כך ממול שכונת 'נחלת שנועון' . לסיכום נביא את דבריו של לונץ ! 'בתי שמעון הצדיק נוסדה בשנת תר"ן מנדבות אשר נאספו מאת אחד משלוחי עדת הספרדים ובה יושבים עניי כל הקהילות של העדה הזאת , ג' שנים חליפות . בה בית כנסת ומספר בתיה 3 ו . ' ואילו נחלת שמעון 'נוסדה מחברת מסחר בשנת תרנ"א אשר מכרה קרקע המקום ליחידים לשלם את מחירה למנויות ואת הבתים בנו הקונים בעצמם . מספר בתיה . " ' 22 — גם גרייבסקי מציין את שנת תרנ"א כשנת ייסודה של נחלת שמעון . לנו נראה , כי הבנייה הממשית בנחלת שמעון התרחשה מאוחר יותר . התנחלות יהודית בשטח שמעון הצדיק ונחלת שמעון נתחדשה כעבור שנים . לונץ מספר , כי בחלקה הספרדית של אחוזת שמעון הצדיק נבנו ב 10 1907 בתים בני שתי קומות לעניים ספרדיים . " ( מיקום השכונות 'שמעון הצדיק' ו'נחלת שמעון' ראה באיור בעמ' . ( 254 מקור מסכם כותב על התרחבות ההתנחלות בקירבת נחלת שמעון : 'בשנות תרמ"ה-תר '' ן חדרה השאיפה גם לתוך דלת העם לצאת מחוץ לחומה . שלשה עסקני ציבור בישרו להם על מציאה גדולה על שטח אדמה שקנו צפונית מערבית לירושלים , ושהם מוכנים לחלקו למגרשים , " פרצילציה" בלע"ז כל מגרש בן 150 אמה ( במחיר 25 נאפוליון האחר , ( ומזה בעל המגרש מפריש לדרכים 25 אמה . ' אך שנים רבות נשאר השטח בשיממונו בגלל הסכנה . 'רק שנים אחרות לפני המלחמה העולמית הראשונה החל "כיבוש השכונה . " בראשית באו החלבים , אחריהם — התימנים , ובאחרונה הגורג'ים . השכונה נבנתה ויקראו את שמה "נחלת שמעון , '' כי היא זכתה להיות בשכנות לקבר שמעון הצדיק שלמעלה ממנו עומדים גם בתי בולל הנקראים '' בתי בולל שמעון הצדיק . '" גם בשכונת קריה נאמנה חלו התפתחויות בשנות ה . 90 על שהתרחש באיזור זה בזמן קודם כבר עמדנו ( עמי 65 ו . ( כאן נציץ רק , כי חברת 'קריה נאמנה' לא סיימה את בניית הבתים בשטח . . 51 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי 35 ו לונץ ( ירושלים , ג , תרמ"ט , עמי ( 210-201 כותב על כוונה לבנות בתים לעניי התימנים על אחוזת קבר שמעון הצדיק . . 52 גרייבסקי , אבני זיכרון , ב , עמי . 53 . * 0 האור , חי באלול תרנ"א , שנה שביעית , גיליון מג , עמי ו . . 54 שפירא , מחוץ לחומה , עמ- . 57-56 . 55 לונץ ( קרסל , ( נתיבות . עמי 270 ( בתוך : לוח לתרנ"ז , עמי -59ו . 5 « . ( 7 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 57 . 35 לונץ , לוח לתרס"ז , עמי . 58 . 151 שפירא , ירושלים מחוץ לחומה , עמי . 54-52
|
|