|
|
עמוד:185
אפוטרופסיו , שהמוסר משמש להפצת האמונה הנוצרית ברוח גרמנית לאומית — וזאת בתחרות עם מוסרות אחרים , העומדים תחת חסותן של המעצמות האחרות . לשנת 874 ו מוסרת הקונסוליה הגרמנית , בי : 'בית היתומות טליתא קומי יעודו מתן חינוך נוצרי ליתומות ולנערות עזובות . הצורך הגובר אילץ את ההנהלה לקבל עתה 0 וו ילדות' . וב 876 ו מציין מדריך ה'בדקר , ' כי בבית היתומות 'טליתא קומי' ב 00 ו ילדות ערביות , מנהלת ו 7 מחנכות נזירות . לדברי אורלי ( 1876 ) גרות במוסר כ 70 בנות . שפת ההוראה גרמנית . הבנות נקיות ולבושות אירופית . בירושלים מספר ניכר של בתי יתומים . מספרם הגדול של היתומים הוא בעיקר תוצאה מכך , שמכל האימפריה העותימאנית מביאים יתומים לירושלים . יש כאן גם סתם ילדים מוזנחים , או ילדים חורגים שלא טוב להם בבית . נורא במיוחד מצבן של הבנות ! יום אחד מוציאים אותן מהמוסד , בדי לחתן אותן , ובגלל שקיבלו חינוך אירופי מחירן גבוה , ומישהו צריך לשלם עבורן . לכן נהגו שלא להטביל את הבנות , אפילו שכבר היו מוכנות לכך מבחינה נפשית , צעד כזה היה גורם להן בעיה מתמדת בחייהן , שכן יהיה להן קשה להינשא , מאחר שהמוסלמים קנאים מאד לדתם ואינם מוכנים לקבל מעשה כזה בשום אופן . אף על פי כן היו כמה המרות , ואחדות מהמתנצרות נעשו לדיאקוניסות במוסד . גג הבניין 'סובל' מגשמים בחורף , ולתקנו עולה בכסף רב . בתים בעלי גגות שטוחים סובלים בדרך כלל מרטיבות , ולבן התחילו כמה אירופים להנהיג את הגגות המשופעים , גם לכך יש חסרונות , מאחר שסגנון זה אינו משתלב יפה בנוף העיר . ב 1898 למדו במוסד 130 חניכות , " וב 3 / 4 ו 9 ו הגיע מספרן ל 41 ו , לפי החלוקה הלאומית הגאת : ערביות 28 — ו,- ארמניות ; 5 — סוריות ; 4 — יווניות ; 2 — סודנית — ו ; קופטית . 1 — על פי דתן נחלקו הבנות כך : פרוטסטנטיות ; 51 — אורתודוכסיות יווניות ; 88 — ארמניות ; 2 — קופטית ; 1 — מוסלמית — ו . לסיכום דיוננו במוסד זה נוכל לציין , כי ממספר בחינות הוא הקביל לבית היתומים 'שנלר . ' אף הוא החל את פעולתו בשנות ה 60 של המאה ה , 19 ומאחוריו עמדה פעילות גרמנית מיסיונרית , אלא שנוער לבנות בלבר . הוא נשאר מוסר חינוכי מצומצם , לא הוקמו בו מגמות תיכוניות ומקצועיות והנערות סיימו 8 שנות לימור בלבד . המוסד נשאר בעיקר מפעל של האחיות הדיאקוניסות הגרמניות שמוסד האם שלהן היה בקייזרסוורטה ( Kaiserswerte ) שבגרמניה . 107 מוסד גרמני אחר שקם בעיר היה בית הדוולים לילדים של ר"ר סנדרצקי . היה זה בית חולים קטן , שעמד מצפון למגרש הרוסים . המפעל נוסד בעזרתה של משפחת אצולה גרמנית , משפחת הדוכס פרידריך ממקלנבורג שוורין שביקר ב 1872 עם רעייתו מאריה בירושלים . בית הדוכס המשיך לתמוך במפעל כל 27 שנות קיומו , בשנים . 1899-1872 בבית החולים הזה פעל ר"ר סנדרצקי , הוא היה אישיות מעניינת , ארם שלחם למען פולניה חופשית ושירת בלגיון הזרים s 2 הרצברג . עמ- ; 56 גנוך הבלרינה . חטיבה , 67 ( קונסוליה גרמנית , ( תיק ג 26 ( רו"ח הקונסול הגרמני לקנצלריה בברלין מיום 904 ו . ג 6 . ו . ( גג . אליאב , מדיניות גרמנית , תעודה , 64 וראה גם ההערה בעמי ו 2-23 ג 4 . 2 ג . בדקר 876 ) ו , ( עמי 6 ג . 2 ( בצילום יכרטא / עמ 5 . ( 124 ג . אורלי , עמי ו . 36 . 126—11 אילן , עמי . 45 המסתמך על הזוג הקיסרי , עמי גג . 7 ג . שם , שם , המסתמך על הרצברג , עמי 7 . 56 גא . תיאורים על המוסד ראה : יהושע , ה , עמ' . 174-172
|
|