|
|
עמוד:181
אליה אז בית הספר התיכון מיפו , וכן ראש תנועת הטמפלרים . מספר המתיישבים הגיע ל , 257 רובם בעלי מקצוע , מבנאי ועד גנן . ריבוי המקצועות נתן רחיפה חשובה למלאכה בעיר כולה . אך המפעל החשוב ביותר של המושבה היה ה'ליצאום / שלמדו בו לא רק בני הארץ , אלא גם תלמידים מארצות המורח , מרוסיה , מגרמניה ומאמריקה . " חשיבותה העיקרית של מושבת הטמפלרים בירושלים להתפתחות העיר היתה התיישבותם הקבועה של הטמפלרים בתוכם . מטרת בואם היתה אמנם על פי רוב דתית — ובעלת גוון מיסטי מסוים — אך הם חיו מיגיע כפיהם ולא מתמיכת מדינותיהם . חשובה לא פחות העובדה , שהביאו עמם את שיטות האירגון , העבודה והמלאכה האירופיות , שעד אז לא נודעו כמותן בארץ . נראה , כי המפנה החשוב ביותר בתעסוקתם של הטמפלרים בירושלים היה מעברם — כבר בשלב מוקדם — מהתיישבות חקלאית למסחר ולמלאכה . אורלי , שביקר בעיר ב 876 ו , זמן קצר ביותר לאחר הקמתה של המושבה , כבר מוסר כי במושבה הגרמנית מתגוררות בעיקר משפחות של בעלי מלאכה . הוא גם מציין , כי בשטח המלאכה מטיבים הגרמנים החרוצים האלה להתחרות במקומיים מאשר בחקלאות , שבה אין האירופים מצליחים . לאחד התושבים היתה טחנת קמח נאה . הטוחנים כאן משמשים גם מתווכים בסחר התבואה ! הם קונים את התבואה מהבדווים ומוכרים את הקמח . מייצרים כאן יין טוב , ובזכות הטחינה המשובחת יש גם לחם לבן טוב . הגרמנים נוטים לתת למקומיים לעבר את אדמותיהם . במושבה קיים איגוד של בחורים ובו 22 שוליות , אך כמעט שאינם דתיים וקשה לשוחח איתם על נושאי דת . ' בהמשך מספר אורלי , כי בחגיגת יום הולדתו של הקיסר הגרמני השתתפו — מלבד בני הקהילה הגרמנית — גם רבים מתושבי ירושלים , וכמובן החניכים של בל בתי הספר הגרמניים שבעיר . החגיגה התחילה בכנסיה בעיר העתיקה , עברה אחר כך למושבה הגרמנית , ושם התאספו כולם וחולקה בירה חינם . בא גם הפחה של ירושלים , וישב שם עד הערב . על בתי הגרמנים הונפו דגלי הקיסרות הגרמנית . מעברם של הטמפלרים מחקלאות למלאכה הביא לידי כך שהחלו נוטלים חל ק פעיל יותר בהתפתחות העיר עצמה . המשלחת של לורטה , ששהתה בארץ במחצית השנייה של שנות ה , 70 מספרת , בי ברובע הנוצרי , קרוב לשער יפו , גרים מספר אירופים בעלי חנויות . אלה הם טמפלרים , המשתייכים לאיגוד הטמפלרים של ירושלים ויפו . מקור מסכם מציין אף הוא , כי מספר בעלי המלאכה מבין המתיישבים הטמפלרים הולך ועולה , וכי הם עוסקים בנגרות , חרושת עץ , בנאות ואומנות מתכת . בראשית העשור האחרון של המאה כבר הגיעה אוכלוסיית המושבה הגרמנית בירושלים לב 500 נפש . ירירת מה במספר בני המושבה חלה ב 888 ו , עקב הגירת מתיישבים אחרים אל מעבר לים — בעיקר לאמריקה ולאוסטרליה . הגירה זו נבעה , על כל פנים בחלקה , ממיתון שפגע אז בעסקי הגרמנים — לדבריהם , בעטיה של תחרות גוברת מצד היהודים ונוצרים מקומיים אחרים . 16 חלק מן המתיישבים הגרמנים הועסקו במוסרות אגודת הטמפלרים , בעיקר כמורים בבית הספר וי . רבעון החברה הגרמנית . , 1883 ו , עמי . 42-40 על החקלאות במושבה הגרמנית ראה : כרמל , כרוניקה , עמי 14 ) 345 לפברואר . 12 . ( 1882 אורלי , עמי . 181-180 גו . שם , עמי ם 9 ו91- ו . . 14 לורטה , עמי 4 ג . 15 . 2 אכייגור . יום יום , עמי 8 וג . 16 . 327-. כרמל , גרמנים , עמי . 38 וראה המקור 1 ת שהוא מיצ"ן .
|
|