|
|
עמוד:180
העיר , וב 25 . 4 . 1873 הניח את אבן הפינה לטחנת קיטור ולבית מגורים על אחת החלקות שרכש . בית זה , שעל שערו נחקקה הכתובת 'אבן עזר' , ( Eben Ezer ) היום ברחוב עמק רפאים , 6 עתיד היה להיות היסוד למושבה הגרמנית בירושלים ולמרכז תנועת הטמפלרים בארץ ישראל . ב 874 ו הקימו להם עוד שני מתיישבים , — כנראה שמידט ופרק י ה — בתים סמוך לביתו של פראנק 1 כיום אלה הם הבתים מסי (?) 8 ומסי 10 ברחוב עמק רפאים , ועל האחרון מצוין התאריך . 1874 ב 875 ו כבר היה 'הרחוב' בן 7 בניינים . יתר ארבעת הבתים שנבנו ב 1875 נבנו שניים באותו צר של הרחוב , ושניים בעברו השני , משני צדי רחוב פטרסון , הניצב לרחוב עמק רפאים ושהיה הרחוב השני של השכונה . ב 877 ו נבנה עוד בית מגורים ברחוב עמק רפאים ( כיום מס' 6 ו ? מצוינת עליו שנת . ( 1877 ב 1878 נבנה הבית הנמצא כיום ברחוב עמק רפאים , 18 וכן הבניין הראשון של בית ספר שנודע בשם 'הליצאום הישן' ( כיום ברחוב עמק רפאים ; 5 אחד המבנים של המכון לסיבים ) . בעוד הטמפלרים היושבים בירושלים ממשיכים לפעול ביזמתם הם בבניית המושבה הגרמנית ' הרביעית' ( אחרי חיפה , יפו ושרתה , ( החלה גם הנהלת התנועה לתת דעתה לאפשרות העברת מרכזה לירושלים . לרעיון היתה התנגדות רבה — מנימוקים כלכליים — אך ההנהגה החליטה למרות הכול להעביר את המרכז מיפו לירושלים . באביב 1878 הועברו על גבי כ 00 ו גמלים ציורה של הנהלת אגודת הטמפלרים ובית הספר שלה מיפו לירושלים . עור 40 איש — בעיקר אנשי ההנהלה , מורים ותלמידים — נוספו לקהילת הטמפלרים בעיר הקודש . עם העלאת בית הספר הגבוה של העדה — ה'ליצאום' — לירושלים , נבנה בשבילו הבניין שצוין לעיל . היה זה בניין קטן , יחסית — מחמת הקשיים הכספיים שנבעו מן המשבר המזרחי דאז . ב 882 ו הוחל בהקמת בניין שני , גדול ומרווח בהרבה מקודמו ' ) הליצאום החדש ; ' היום — המכון לסיבים , רחוב עמק רפאים ( 3 וכן החליטו להקים בית עם ; ( Tempelgesellschaftshaus ) ( היום הכנסיה הארמנית , רחוב עמק רפאים ו , ( שיכיל אולם רחב ידיים . הבניין הוקם בתרומות חברי האגודה בארץ ובחוץ לארץ , ונחנך בנוכחות המושל התורכי של ירושלים , הקונסולים הזרים , נכבדים רבים אחרים וקהל רב . ב 1883 בבר עמדו 15 בתים לאורך הרחוב הראשי שבעמק רפאים . תוכנית השכונה היתה על פי צורת 'כפר הרחוב' ( StrassendorO הגרמני . הבתים נבנו בסגנון האופייני לכפרי גרמניה : במרכז — הרחוב , ומשני ציריו בתים — בדרך כלל רו קומתיים — בעלי גגות רעפים אדומים ומרחפים לאיחסון היבול . בין הבתים ניטעו עצי פרי וגינות ירק , לאורך הרחובות נשתלו עצי נוי לצל , ומסביב לשכונה הוקמה גרר אבן . הבתים האופייניים עדיין ניכרים בבירור לאורך צירו הצפוני של רחוב עמק רפאים וברחובות הסמוכים . ראוי לציין כי המושבה התמקמה בקירבת דרך ירושלים — בית לחם , שרבה היתה חשיבותה לצליינים שפניהם מועדות לכנסיית המולד או החוזרים ממנה לירושלים . על התפתחותה המהירה של המושבה הגרמנית מספר כריסטוף פאולוס בעיתון החברה הגרמנית , בקבעו , כי לאחר אביב 1878 הפכה למושבה הגרמנית החשובה ביותר בארץ . הצטרף . s שם , שמ ; כרמל , כרוניקה , עמי 29 ) 141-160 למאי ( 1873 וראה גם : עמי 27 ) 198-197 למאי . 6 . ( 1875 על סמך עב 1 רת שדה ואיתור בשטח . . 7 כרמל , גרמנים , עמי . 8 . 37-53 שם , עמי . 9 . 38-37 אילן , עמי , 28 המסתמך על חיווארטהי מה ג 88 ו 9 . 7 . ו . . 10 התנ 1 עה לבית להם התנהלה אז בדרך בית לוהס של היום ולא בדרך חברון .
|
|