|
|
עמוד:157
ער תר"מ-תרמ"ב 882-1880 ) ו ) גמרה החברה לבנות את כל בתי השכונה , כ 140 במספר . השכונה גדלה , ומאוחר יותר נעשתה 'אם' לשכונות רבות אחרות שנוסדו בקירבתה . בראשית הבנייה הועסקו במלאכה מומחים נוצרים , שכן בקרב היהודים לא נמצאו בעלי מקצוע בתחום זה ' . התוכנית , מעשה ידיו של האדריכל שיק , תוכננה כמערך של ריבוע הסגור על ירי הקירות החיצוניים של הבתים . תחילה בנו את הבתים מ 3 צדדים , ורק מאוחר יותר סגרו את הצר הרביעי . במרכז ייעדו שטח למבני ציבור . צורכי הביטחון הם שהנחו את התכנון הוה . בכניסות אל השכונה נקבעו שערי ברול , ומדי ערב היו נועלים אותם . בפנקס השכונה נקראו השערים : שער ירושלים , שער בית רוד , שער הריחיים ושער ליפתא . לפי לונץ נמשכה בנייח השכונה 6 שנים . השערים הוסרו ב 5 ו 9 ו א . בראשיתה ידעה מאה שערים התקפות של שודדים ערבים . היה זה כאשר השכונה עדיין לא היתה סגורה , ומ 4 שורות הבתים גרו אז רק בשורה אחת . " ב 886 ו מוסר העיתון 'הצבי' על התקדמותה של השכונה : נבנו 00 ו בתים לפי תכנון של המהנדס שיק . השכונה בנויה כריבוע , שבמרכזו שטח ריק גדול — לאיוורור — שבו רצו לנטוע עצי נוי . נחצבו בורות גדולים , שמימיהם יספיקו לשתיה , רחצה , כביסה ושטיפת רצפות . אחר כך נוספו ליד כל בית עוד בתים קטנים , רפתות ולולים מרובים , ומילאו את השטח הריק עד כי לא נותר מקום מאוורר . ובמקום גן — מלא המרכז לכלוך ואשפה , דבר המביא לידי מחלות * . מקור חשוב להכרת אופיה של השכונה — ובמיוחד בראשיתה — הוא ספר התקנוח של השכונה . ניהול השכונה היה בירי וער בן 7 אנשים . בתחילה היתה דאגה רבה לנוי השכונה ולניקיונה . בתקנות מתרל '' ר מדובר על נטיעת אילנות ומטעי נוי . אף נאסר להקים רפתות בקר או גדרות צאן ללא היתר מיוחד מהוועד . מן התקנות עולה בעיית המים , שהיתה תמיד אחת הבעיות הקשות . היתה זו אחת הסיבות לכך , שעל פי רוב העדיפו לבנות בעונת החורף — למרות הקשיים שבדבר — מכיוון שאז יכלו לאגור את מי הגשמים בקירבת אתרי הבנייה . בקיץ היו משתמשים לבנייה לעיתים גם במי שפכין , והדבר גרם אחר בך תקלות לדיירים . אספקת המים תופסת מקום חשוב בסדרי השכונה ותקנותיה . נחפרו 3 בורות ציבוריים , והוועד עודר חפירת בורות פרטיים בחצרות . בחורף היו מי הגשמים מתנקזים אל הבורות , דרך מר \ בים היורדים מהגגות — וגם מן החצרות והרחובות , ? מכאן ההקפדה על ניקיון השווקים , הנזכרת יחד עם ניקיון המרזבים ותקינותם 'שילכו המים נקיים אל הבורות . ' בשנות בצורת , כשכלו המים מן הבורות , היו הערבים מביאים מים בנאדות עור , מבורות ערביים פרטיים או ממעיין ליפתא . בשנים קשות ביותר הביא 'וער כל הכוללים' מים על גבי חמורים ובעגלות . מחסור במים הביא בעקבותיו מחלות אפידמיות , שהרבו חללים . מייסדי השכונה תיקנו מספר תקנות בדי לשמור על אופיה החרדי . בך , למשל , נאמר בפרק א' , 52 לפי ספר התקנות משנת תי מ"ט נסתיימה הבנייה בתרמ"א , בן יהודה , במבשרת ציון , ב , חרמ"ד ( בתוך 1 יבנאל , 1 חיבת ציון , עמ- 47 ו ) מציין , כי במקום בבר כ 50 ו בתים . sj ריבלין , מאה שעריט , עמי » ג7- ג . . 54 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 1 S-12 גליס , עמ נה ; ריבלין . מאה שערים , עמי 2 ג . 5 « - K 54 לונץ ( קרסל . ( נתיבות , עמי 8 ג 9-2 ג 2 ( שנת תרל"ה , מתוך לוח ארץ ישראל טו-יט . 55 . ( על תנאי הביטחון של השכלנה ראה : גרייבסקי , ס 0 ר הישוב , עמי ג 4-1 ז י ריבלין , מאה שערים , עמי ,-79-78 גליס , שבונות , עמי סא-סג . . 56 הצבי , n בסיון תרמ"ו , 0886 ) שנה שנייה , גיליון לב , עמי קכה-קכו . ראה גם : ריבלץ , מאה שערים , עמי . 57 . 44-45 ספר התקנות של מאה שערים , וראה . ריבלץ , מאה שערים , עמי . 74-72
|
|