|
|
עמוד:151
ואף שופרו התנאים הסאניטריים בעקבות ניקוי הביצה סביב 'בריכת ממילא . ' אל המתיישבים הראשונים , בני העדה האשכנזית , החלו מצטרפות גם משפחות ספרדיות . 22 לאחר שנגמרה בניית הבתים הראשונים — 'בחזית הצפונית' של רצועות האורך , החלו בעלי הקרקע מוכרים קטעים מהרצועות , והקונים החלו בונים בתים בתוך הרצועות עצמן . לפי העיתון 'האריאל' מ 1875 מצויים בשכונה 40 בתים ו השכונה כבר קיימת 4 שנים , ועתה נחנך בית בנסת אשכנזי . ביהלבנון' מאותה שנה נאמר , בי גרים במקום כ 50 בעלי בתים , אשכנזים וספרדים . ב 1875 גם ביקר בעיר משה מונטפיורי . 'הלבנון' מספר , כי בדרכו מיפו לירושלים לן ברמלה ובבית המלון בבאב אל ואד . לפני בניסתו לעיר ביקר בנחלת שבעה , שבתיה נמצאו מחוץ לחומות * . ר' יוסף ריבלין בכתבתו : 'חברה להתנחלות על אדמת יריחו' ב'הלבנוך משנת תרל"ו מוסר , כי בירושלים קמו שש חברות חדשות שתכננו לבנות ארבע מאות וחמשים בתים , וכי 'כבר הקימה החברה הראשונה משש החברות הנ"ל חמישים בתים ובית כנסת מפואר ושני בתים להכנסת אורחים . ' ' במהדורה השלישית של ספרו ( 1878 ) כותב כהניו : 'כעת יש שם בסך הכל ערך מאה בתי חומה במקום , ויש בית מדרש גדול ומפואר לאשכנזים פרושים , ובית הכנסת להספרדים גם בית יעקב לתלמידי חכמים ספרדים יושבי העיר הזאת ובית תנור לאפיה העומדת לצד שמאל מהדרך . 26 ' המספר 100 'בתי חומה' ל 1878 נראה לנו גבוה מדי , אך הוא מצביע על התפתחותה המהירה של השכונה . בתחילה אסרו השלטונות התורכיים לפתוח בתי עסק בשכונה , אך המתיישבים החלו לעסוק במסחר בדרכי הערמה . הם מכרו מיני מרקחת , הקימו בית קפה במסווה של מתן כיבוד לעוברים בדרך י . אותה עת כבר עברו עגלות בדרך הסלולה ליפו , והחנייה הראשונה היתה בנחלת שבעה . כך יכלה השכונה לפתח את 'ענף השירותים . ' חלונות הבתים שפנו לדרך יפו הפכו לכניסות לחנויות . במרוצת הזמן נפתח בית קפה . בתוך השכונה קמו בתי מלאכה , והיא משכה אליה גם עסקים אחרים , שהחלו מתבססים בקירבתה על הדרך ליפו . לשכונה לא היה מערך כללי מתוכנן . לא היה כאן ניסיון להקפת בל המבנים בגדר , כבמשכנות שאננים * . * המבנים נבנו , כפי שכבר ציינו , בתוך הרצועות השונות , שחולקו ליחידות ריור . מערכת של סימטאות צרות ומרוצפות בין גושי הבתים עוצבה על פי חלוקת הקרקע למגרשים . נוצרו מספר סימטאות ראשיות , ומהן הסתעפו סימטאות צרות , מטר רוחבן , למעברי כניסה לבתים . בדרך כלל היו הבתים בני קומה אחת , ולעיתים — שתיים . המדרגות לקומה השנייה היו חיצוניות , והשטח שמתחתן נוצל למחסנים . לכל רירה בקומה העליונה היתה גזוזטרה . בדרך בלל נמצאו ליד המבנים חצרות ; במרכזן היו בורות מים , ואף גידלו בהן ירקות . . 22 גרייבסקי . ספר הישוב , עמי ; 9 ריבלין , ראשית הישוב , עמי 89 ו . . 23 האריאל , תרל"ה . ( 1875 ) שנה חמישית , גיליון , 9 עמי ו י הלבנון , טי בניסן תרל"ה , שנה אחת עשרה , גיליון , 35 עמי . 24 . 278 הלבנון , בי באב תרל"ה , שנה אחת עשרה , גיליון , 50 עמי 397 י כ"ד באב תרל"ה , שנה שתים עשרה , גיליון . 3 עמי . 25 . 22 א"א ריבלין , מאה שנה , עמי , 33 המסתמך על הלבנון , כסלו תרל"ו . . 26 כהניו , עמי קיב . . 27 מלאכי , עמי 28-127 ל ; דיבלץ , ראשית הישוב , עמי . 28 . 31 על הפיכתה של נחלת שבעה במאוחר יותר למרכז מסחר וחנויות , ראה ; וילנאי , ירושלים בירת ישראל , עמי 28 . 390 א . פרס ( מאה שנה , עמי ( 47-44 מציין כי נחלת שבעה נבנתה בשני טורים בצורת ד .
|
|