|
|
עמוד:149
ייסוד נחלת שבעה וגידולה זמן קצר לאחר שקמה מחנה ישראל נוסדה בירושלים שבונה חדשה — נחלת שבעה . ( 1869 ) ההתארגנות לקראת הקמתה החלה שנים אחדות לפני כן . יתכן שיש קשר להקמתה של שכונה זו עם מגיפת הכולירה הקשה שפקרה את ירושלים ב , 1866 ופגעה קשות בקהילה היהודית שבעיר . העובדה , כי מתיישבי משכנות שאננים לא נפגעו במגיפה , תרמה לרעיון היציאה ממחנק הצפיפות והלכלוך שבתוך העיר העתיקה לשטח הפתוח שמחוצה לה . לירושלים החלו מגיעים גם ערבים רבים שברחו מעבר הירדן , שם פרצה המגיפה תחילה , ואלה הוסיפו לדוחק ולסכנת ההידבקות במחלה בתוך העיר . ועוד , כתוצאה מהצפיפות ומעליית הביקוש לדירות החלו הערבים בעלי החצרות להעלות את שכר הדירה . עקב כל זאת התארגנה במחצית השנייה של שנות ה 60 קבוצה קטנה של 7 חברים , מקרב המשפחות הוותיקות של היישוב הישן , והחליטה לרכוש חלקת אדמה מחוץ לחומות לשם הקמת שכונה חדשה . על שם מספר חברי הקבוצה המייסרת נקרא שמה נחלת שבעה . השבעה היו : יוסף ריבלין — מייסר ומנהל הוועד הכללי 'כנסת ישראל , ' שהניח אחר בך את היסוד להרבה שכונות בירושלים ' מיכל הכהן — סופר ועורך העיתון 'האריאל , ' יואל משה סלומון — אף הוא עסקן נודע מבני ירושלים , בעל רפוס ואחר כך מראשוני מייסדי פתח תקוה ו יהושע ילין ( אביו של דוד ילין ) — מחבר הספר 'זברונות לבן ירושלים ; אריה ליב הורביץ = ) ליב לאמזר ) י ביניש סלאנט ו : חיים הלוי קבנר . " לעניין רכישת הקרקע קיימות שתי גירסות — של יואל משה סלומון ושל יוסף ריבלין . יואל משה סלומון מספר , כיצר פעם , בשעת טיול , התקשר עם ערבים בעלי השדה שבו הוקמה נחלת שבעה , ודן איתם בדבר קנייתו , והוא ממשיך : יסוף דבר נכנסתי אל ידידי ורעי הר' יוסף ריבלין איש הנתון לישוב בכל ליבו ובכל נפשו ובאותו לילה מצאתי לי עוד חמשה חברים מקשיבים לקולרי . 1 לעומת זאת מעיד על עצמו ר יוסף ריבלין , שכבר בנסיעתו לרוסיה בשנת תרי ט ( 1859 ) אסף כספים לבניית השכונה . לדבריו היו קשיים רבים ברכישת הקרקע , שכן לחלקות הרבות היו בעלים רבים . לבסוף , ב , 1869 קנו אותה חלקת קרקע שבבר לפני הקנייה היתה בחכירה — למזרע חיטה למצה שמורה — בידי ליב הורביץ ומשה ריבלין , אחי יוסף ריבלין . הקונים חששו לגלות את מטרת קנייתם , ולכן הצהירו שהחלקה מיועדת גם להבא לזריעת חיטה "א . רישום הקרקע בספרי הממשלה ' ) טאבו ( ' היה אף הוא בעיה . לנתינים זרים אסור היה לרכוש קרקע ולבנות בתים , ועל היהודים חלו גם הגבלות אחרות . עור בעיה היתה , שהמייסדים לא רצו שאיש מהם ייראה במשרד הרישום מחשש לנקמה מצד בעלי החצרות הערבים שבעיר העתיקה , המשכירים דירות ליהודים . הפתרון שמצאו היה לשלוח את אשתו של הורביץ ( בתו של יוסף ריבלין , ( שהיתה ילידת הארץ והכירה היטב את השפה הערבית ואת מנהגי . 10 על המגפה ראה : גליס , שכונות , עמי לד : חנני , תנועת ההשכלה . עמי ג . 11 . 4- ילין יצחק ( אבותינו . עמי מא-מב , ( מציץ במקום ליב הורביץ = ליב לומזר את ליב סלנט . וראה שם פרטים נוספים על בנייח השכונה . ילין יהושע ( שכונות , עמי . ( 195 מוסר , שליב סלנט הצטרף בעצם לחלקה של אחיינו בינוש סלאנט , כך שבעצם היו שמונה בונים בבר בתחילה . . 12 על בניית נחלת שבעה ראה : ריבלין , ראשית הישוב , עמי ; 191-189 סלומון , נחלת שבעה , עמי ו -19ג 9 ו ; ילין יהושע , שכונות , עמי 94 ו98- ו ; גת , עמי 1292-290 סלומון , שלושה דורות , עמי 150 י שפירא , מחוץ לחומה , עמי , 29-28 נרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 7 גרייבסקי , זל"ר , א , עמי ; 12 פירסט . ירושלים החדשה , עמי 9 ג . 11 . 50- גת , עמי 291 ( המצטט את סלומון , שלושה דורות , עמי . ( 150 ראה גם.- שפירא , מחוץ לחומה , עמי . 29-28 ג 1 א . תיאור על קציר חיטים למצה שמורה בכפרים ערביים ראה : מלאכי , עמי . 187-185
|
|