|
|
עמוד:126
ררכי התחבורה בארץ , ואליה צורפה מפה ( בצרפתית , ( שסומן בה תוואי המסילה המוצעת על ידו בין ירושלים ליפו , תוואי הדומה בהרבה לתוואי כיום . הוא הציע גם מסילה מירושלים לבית לחם ולחברון , ומסילה מירושלים ליריחו ולים המלח , ומשם — דרך עמק היררן צפונה — אל הלבנון וסוריה . עיתון 'הלבנון' מ 865 ו אף מוסר , כי נתקבל אישור מהסולטאן להקים מסילת ברזל מיפו לירושלים 'לעגלת קיטורי . וב 1868 אף מציץ עיתון זה , בי ישנה שמועה שאכן בקרוב תיבנה מסילת ברזל בין יפו לירושלים . 24 בשנות ה , 70 לאחר שכבר נסללה דרך כרכרות לירושלים , חוזרות ועולות תוכניות לבניית מסילת ברזל . בשנת 1872 ( או ( 1873 השיג צרפתי בשם פורבס כתב מלכותי ( פירמאן ) מהסולטאן לבנות מסילת ברזל מיפו לירושלים , אך בתנאי שהבנייה תימשך שמונה עשר חורש בלבד . זיכיון זה כלל גם בניין שובר גלים , כלומר , נמל לעגינת אוניות גדולות ביפו , אך בעל הזיכיון לא הצליח להשיג את ההון הדרוש ונאלץ לוותר על תוכניותיו . בשנת תרל"ב ( 1872 ) כותב 'החבצלת . ' 'כשמן בעצמותינו באה לנו היריעה ... לאמר : בי יצא דבר המלך שולטן יר"ה ( ירום הודו ) ופקודתו הרוממ ) ' ה ) לעשות מסילות ברזל מיפו לירושלים . השמועה הזאת תאלפנו דעת כי רגלינו עומדות לא הרחק מקצה גבול התקווה , כי לב מי לא יבין את האושר והטוב הצרור בכנפיה ? — עוז ביד הפעולה הזאת לשנות פני מעמדנו לטוב לנו ולבנינו , עור לא נדע נאמנה אופני הברית אשר כרתה הממשלה הרוממה יר '' ה עם החברה ובאיזה דרך יסולו המסילה . ' ... לשנת תרל"ג מוסר עיתון זה , בי הממשלה חתמה על חוזה עם חברת שרי בריטניה לסלול מסילת בדזל מיפו לירושלים , ומביע אף אח ההשערה שהמסילה תסתיים תוך 3 שנים . אלא שמאוחר יותר , בתרל"ד , מוסר העיתון , כי החברה שקיבלה מאת הממשלה רשות לסלול את המסילה בין יפו לירושלים הודיעה לממשלה , כי לרגל סיכסוכים בינה לבין סוחרים בני בריתה בלונדון לא הצליחה לגשת לביצוע העבודה עד כה , אולם עתה תשתדל לעשות זאת . חוקר ירושלים קונראר שיק התעניין אף הוא באפשרות סלילת מסילה ודרכים לירושלים , על בך אף פרסם מאמר בלווית מפה , וציין שם את התוואי של צימפל ותוואים אחרים שהוא העלה באפשרויות — בין היתר תוואי מירושלים צפונה , בהקבלה לכביש רמאללה של היום , עד לסביבת עטרות , משם מערבה לבית חורון , ירידה למישור החוף , ללוד , ומשם ליפו . 29 הרעיונזת השונים לבניית מסילת הברזל זכו להגשמה רק בראשית שנות ה 90 ( ראה עמ' , ( 503 ובינתיים חלו התפתחויות חשובות בסלילת דרך המרכבות בין יפו לירושלים . כבר בסוף שנות ה 50 החלו התורכים חושבים כיצד לשפר את דרך יפו ירושלים בכוחות עצמם , ובמיוחד כיצר לאבטחה . הפחה התורכי בירושלים באותם הימים , סוראייה פחה , הטיל את המשימה על פיארוטי , המהנדס האיטלקי שעבר בשירותו . עובדים מכפרי הסביבה גויסו לעבודות השיפוץ של הנתיב הקיים . נבנו 17 מגדלי שמירה והוצבו בהם 'באשי בוזוקים , ' צבא . 22 שם , שם . ספרו ראה בביבליוגרפיה : צימפל . . 23 הלבנון , n בטבח תרב '' ה , שנה שנייה , גיליון ו . . 24 שם , י"ב בשבט חרכ"דו , שנה חמישית . גיליון , 6 עמי . 25 . 91 אכיצור . נמל יפו , עמי , 107 וראה גם.- אניציר , 70 שנה למסילה . . 26 חבצלת , זי באדר אי תרל"ב , שנה שנייה , גיליון , 19 עמי . 27 . 147 שם , י"א בטבת תרל"ג . שנה שלישית , גיליון , 12 עמי . 28 . 94 שם , כ ~ דו באייר תרל ד , גיליון , 28 עמי . 29 . 218 וילנאי , ירושלים בירת ישראל , עמי , 352 המצטט את פטרמן , גיאוגרפיה , יג , 874 ו , , 5 עמי . 231-124
|
|