|
|
עמוד:120
הקדמה : יפו בתחנה ראשונה בדרך לירושלים את ההתפתחויות החשובות שחלו בירושלים במחצית השנייה של המאה ה 9 ו יכולות להדגים היטב התמורות שחלו בדרכים ובאמצעי התחבורה אליה בתקופה זו . ער סוף שנות ה 60 של המאה ה 9 ו התנהלה התחבורה אל ירושלים וממנה על גבי גמלים , חמורים וסוסים ( של הדואר ) — בדרך כלל בשיירות . מ , 1869 ובעצם מראשית שנות ה , 70 החלו לנוע אליה וממנה — ובמיוחד בדרך העיקרית יפו ירושלים — עגלות , כרכרות וריליז'אנסים ' ) דיליזיאנס' בצרפתית — מהיר ותקין , ( ותוך שני עשורים נסללה מסילת ברזל בין שתי הערים , והרכבת החלה להסיע ביניהן רבבות צליינים ומבקרים . הדרך החשובה ביותר לירושלים במשך המאה ה 9 ו היתה זו שקישרה את העיר עם נמלה , יפו . ער שנות ה 30 של המאה ה 19 היתה תנועת הנוסעים ליפו וממנה מועטת יחסית . הבאים לנמל יפו היו בעיקר עולי רגל נוצרים ומבקרים יהודים , מרביתם מאזורים קרובים במזרח התיכון . רוב היהודים שבאו היו יהודי המזרח , מארצות האימפריה העותימאנית , ורוב הנוצרים — יוונים וארמנים , שכמעט בולם ( פרט ליוצאי אירופה מעטים ) היו נתינים תורכים . עולי הרגל הנוצרים היו מגיעים בדרך כלל בנובמבר — לפני ההפסקה שחלה בחורף בתנועת הספינות , בשל תנאי מזג האוויר בים התיבון — ונשארים בארץ כל החורף . רוב הזמן שהו בירושלים י מעטים העזו ללכת — בלווית משמר — לירדן , ויחידים הרחיקו במסעותיהם לתבור , לנצרת ולים כינרת . בסוף אפריל היו מפליגים חורה למקומותיהם . הוצאות הנסיעה לארץ והשהות בה היו גבוהות . בספר המתאר מסע של שלושה צליינים רוסיים אמידים זמן קצר לאחר מסע נפוליון בארץ , ( 1804-1803 ) מובאים מספרים על הוצאות הנסיעה , ' דמי כניסה' לארץ ו'דמי יציאה' ממנה , ותשלומי מעבר בין יפו לירושלים ולמקומות אחרים בארץ . מתברר , כי בעלי יוזמה ערבים היו חוכרים אוניות בקושטא ומוכרים כרטיסי נסיעה ופינות אחסנה בהן . ממקורות אחרים ידוע לנו , כי גם יהודים היו חוכרים אוניות מאיסטנבול לצידון . צליינים פיקחים היו לוקחים איתם סחורות למכירה בדרך ובארץ , וכן קנו סחורות בארץ בכוונה למוכרן בשובם למולדתם . היה צורך לשלם בעבור הנסיעה באוניה , הירידה אל החוף והעלייה בחזרה לאוניה , היציאה מיפו , דמי מעבר ברמלה , הכניסה לירושלים , האכסון בה והתפילה בכנסיות . בהפלגה היתה סכנה של שודדי ים , נוסעים שונים מתארים פגישות איתם ומספרים על הסכנה . עם התחזקות שלטונם של מוחמר עלי ואיברהים פחה הוגבר הביטחון גם בים , והדבר עודר תנועת אוניות לנמלי עוה ויפו . בשנות ה 30 אף החל שירות סדיר , אחת לחודש , של אוניות קיטור מחופי אנגליה לביירות . משם היו ממשיכים בספינת מפרש ליפו . ב 1837 קיבלו צרפת ואוסטריה זכיון לקיים שירות דואר סדיר בעריה האסייתיות של האימפריה העות'מאנית , והדבר הגביר את תנועת אוניות הקיטור בים התיכון . הופעת אוניית הקיטור היא שהביאה , בעצם , להכחדת הפירטיות . ו . אבייצור , נמל יפו , עמי . 2 . 22 שם . עמי . 25-22 i שם . שם . ראשית התפתחות הדרכים , אמצעי התחבורה והדואר עד לפתיחת קו הרכבת לירושלים ( 1892 )
|
|