|
|
עמוד:109
בניית שכונת 'משכנות שאננים' והתבססותה מפעל הבנייה הגדול השלישי שהתבצע אף הוא בשנות ה 50 של המאה ה 9 ו , אם כי הושלם רק ב , 1860 היה הקמת שכונת ימשכנות שאננים . ' כשאר המפעלים החלוציים שמחוץ לחומות , היתה גם הקמתה של שכונת 'משכנות שאננים' קשורה בהתפתחויות קודמות בתוך העיר העתיקה . המפעל היה קשור גם בפעולותיו הקודמות של השר מונטפיורי בעיר . מונטפיורי , שערך ביקורים אחדים בארץ , עמד על מצבם הקשה של יהודי ירושלים , והכיר בהכרח ליצור מקורות למחייתם . בחלק הראשון של חיבורנו כבר עמדנו על פעולותיו של מונטפיורי בעיר העתיקה . מונטפיורי החליט לפעול גם מחוץ לחומות , ובביקורו הרביעי בירושלים , בשנת תרט '' ו , ( 1855 ) קנה חלקת קרקע ממערב לבריכת הסולטאן . הכסף בא מעזבונו של יהודי עשיר מניו אורליאנז שבארצות הברית , שמונטפיורי היה אפוטרופסו ; על כן נקראה השכונה בראשיתה לעיתים : ? חצר יהודה טוראי . הואיל ובאותם ימים היתה רכישת קרקע על יד נתין זר בלתי אפשרית , נזקק מונטפיורי לצו מיוחד מטעם השלטונות . המקורות מציינים כי שטח 'כרם משה ויהודית' — שכונות 'משכנות שאננים' ו'ימין משה' — הגיע לכדי 66 , 225 אמות מרובעות ומחיר כל המגרש היה 1 , 000 ליש"ט . 81 בפינה הדרומית מורחית של המגרש שקנה ייעד מונטפיורי חלקה להקמת בית חולים . הוא נובח בתמותה הרבה שגורמות המגיפות הפורצות מדי פעם בירושלים , וכן ראה את מצב בריאותם הירוד והמדבא של עניי הקהילה היהודית . אלא שעד מהרה התברר , כי תוכנית הקמת . 76 החברה הרוסית , דמיטרייבסקי . עמ י . 77 . 36-34 קצבורג , קווים , עמ- 59 המסתמך על ו 9 ו ; ( 18 . 12 . 71 ) F . O . 78 / 2 חיימסון , ב , עמי . 78 . 367 בן אריה , חלק ראשון , עמי . 79 . 274-273 שם , שם . עמי . 386-385 וראה גם במפתח האנשים : מונטפיורי : גת , עמי . 80 . 286 על נושא רכישת הקרקע של שכונת משכנות שאנניס ראה : פין . זמנים סוערים . ב , עמי ; 335-332 גר " בסקי . ספר הישוב , עמי ; 6-3 הלוי שישנה . הארות , עמי . 147 יש להבדיל בין רכישת הקרקע של ימשכנות שאנניםי לבניין השכונה . בעניין זה ראה : ילין יצחק , אבותינו , עמי נד-ס . ו . 8 גר"בסקי , מגנזי ירושלים , ר , תרי"צ , עמי ; is גת , עמי 287 , 50 והמקורות שם . לפיו היה השטח 66 . 225 אמות מרובעות 38 . 250 = מטרים מרובעים . ' מגרש הרוסים' המשיך לשמש בתפקיד החשוב של אכסון צליינים רוסים עד מלחמת העולם הראשונה . מוסדותיו שירתו את אלפי עולי הרגל הרוסיים ( שנקראו 'בוגומוליצ'י , ( ' שרובם היו איברים עניים ן חלק עשו את דרכם ברגל , אך על פי רוב באו באוניות מהים השחור ליפו . הצוות ב'מגרש' כלל נזירות רוסיות שטיפלו בעולי הרגל ועבדו בבית החולים , וכן את אנשי הקונסוליה . המקום שימש מפעל ראווה ובסיס לפעולות בקרב האוכלוסיה המקומית . היה שם גם בית משפט — לשפיטת אזרחים רוסיים , או אורחים שנמצאו תחת חסות רוסית — חיל משמר , ומאוחר יותר גם שירותי דואר . על כל אלה נעמוד בהמשך חיבורנו . הרוסים גילו פעילות גם במקומות אחרים בעיר . כבר בשנות ה 50 רכשו עוד חלקות קרקע בסביבת העיר . ב 857 ו רכשו חלקה ליד בריבת ממילא . ב 859 ו רכשו שתי חלקות ליד השער החדש , חלקה ליד שער שכם , חלקה בעין כרם וחלקה ליד כנסיית הקבר . ב 871 ו מוסר הקונסול מור על רכישות קרקע נוספות של הרוסים בארץ ישראל ובירושלים : ... ' חלקת קרקע על הר הזיתים , קרקע ושני בתים גדולים בעין כרם וחלקת אדמה סמוך מאד לעיר' י . על הבנייה בתוך העיר העתיקה כבר עמדנו בחלק הראשון של חיבורנו , ולכלל הפעילות הרוסית מחוץ לחומות נקדיש דיון מיוחד בהמשך חיבורנו ( ראה עמ' . ( 199- 195
|
|