|
|
עמוד:101
סיכום הפעילות הפרוטסטנטית ; הקמת מוסד 'שנלר' וגידולו סיכום פעולות החלוץ היישוביות שהזכרנו עד כה בירושלים שמחוץ לחומות מצביע על מכנה משותף אחד — זיקת רובן לכנסיה הפרוטסטנטית לכיתותיה השונות ( פרט לפעילות החקלאית של הכנסיה היוונית . ( על חשיבותה של כנסיה זו כגורם מדרבן בפיתוח מפעלים בריאותיים וחינוכיים בעיר העתיקה כבר עמדנו בחלק הראשון של חיבורנו , 45 ונראה , כי גם בנושא היציאה אל מחוץ לחומות וראשית ההתיישבות החדשה בארץ מילאה כנסיה זו תפקיד חלוצי . הביאה לכך קודם כל הזיקה החזקה שהיתה לאנשי עדה זו לתנ"ך ולארץ הקודש . זו . 41 על חיסול המושבה ראה ? המגיד , כ"ח בכסלו תרב"דו , שנה אחת עשרה , גיליון , 50 עמי ? 395 כ"ד באדר תרב"ח , שנה שתים עשרה , עמ ; 92 ר- בתמוז תרמ"ב , שנה עשרים ושש , גיליון , 24 עמי 93 ו94- ו ( מכתבו שלהרצברג לנטר : ( הנאואר , התיישבות מודרנית , רבעון -קרן החקר הבריטית , עמי . 133-132 על ניסיונות אחרים של מיסיונרים ומומרים להקמת התיישבות חקלאית בארץ ( החווה לדוגמא ביפו של איזקס , הניסיון של ברגהיים באבו שושה גזר ועוד ( ... ראה' myuk , יום יום , עמי 72 ו . 173- . 42 דיון מסכם על ניסיון ההתיישבות במוצא ראה ו אהרונסון , רן , וראה המקורות השונים שם . ובעניין עזרת הקונסול הבריטי למוצא ראה : טננבאום , 'קונסוליה בריטית עמי . 104-103 ג . 4 על ניסיונו של ורדר קרסון להקים , בשיתוף עם במה מאנשי בולל הו"ד , חברה להתיישבות חקלאית יתפארח ישראלי . ראה : חנני , תנועת ההשכלה , עמי 23 והמקורות המצוטטים שם ; קרפ , ורדר קרסון ; כמו כן פלס , עמי , 51 החברה הראשונה בטבלה . . 44 ראה : וילנאי , עיר עתיקה , ( 1969 ) עמי , 251-250 המפנה למכתב דייר ח . לוריא , בעניין חברת יישוב ארץ ישראל ביהמגיד / הי בתמוז תרכ"ב . שנה שישית , גיליון , 26 עמי , 203-202 ולמקורות אחרים בקשר לרעיונות התיישבות ב 862 ו , , 1867 ו 868 ו . . 45 בן אריה , חלק ראשון , עמי . 378-376 , 302 מאחר שגם במקרה זה הוקמה המושבה ביפו . נציין רק , כי המושבה לא החזיקה מעמד זמן רב 1866 ) , ( 1868 ולאחר קשיים ומשבר כספי עזבו אדאמז , אשתו ובנם ועברו לאנגליה . בתי המושבה וארמותיה נמכרו לנוצרים גרמנים מכת הטמפלרים , ובמקום המושבה האמריקנית נוסדה במקום מושבה גרמנית . הניסיון השלישי להקים מושבה אמריקנית בארץ ישראל , שנעשה בראשית שנות ה , 80 חשוב לנו ביותר , מאחר שנעשה בירושלים , ואכן הביא להקמתה של שכונה אמריקנית בעיר , אך מאחר שהוא מאוחר בזמן , נעסוק בו להלן ( ראה עמ' ( 371 במסגרת דיוננו בפעולות שעשו הנוצרים בירושלים בסוף המאה ה 9 ו . על רקע ניסיונות ההתיישבות הללו יש לראות גם את ניסיון ההתיישבות היהודי הראשון במוצא , כאשר בשנת תר"כ ( 1860 ) קנו שניים מיהודי ירושלים במקום זה אדמות במטרה לפתח משק חקלאי . כאן לא ניכנס לפרטי ניסיון זה , החורג גם הוא מתחומי ירושלים . נדגיש רק , כי יש לראותו במסגרת ההתפתחויות והתמורות הכלליות שהחלו מתרחשות בארץ ישראל , ובמיוחד בירושלים שמחוץ לחומות , בשנות ה 50 וה 60 של המאה ה 19 . גם המשך ההתפתחויות במקום — הקמת ח'אן , בית קפה ותחנת דרכים — קשור למסגרת כללית יותר , והיא התפתחותה של הדרך לירושלים ; בכך נעסוק בתת הפרק הבא ( ראה עמ' . ( 136-120 מספר מקורות מוסרים על תוכניות אחרות להתיישבות חקלאית של יהודי ירושלים , כבר בשנות ה 50 וה 60 של המאה ה 9 ו — אך אלו לא זכו להתגשם . כזו היתה תוכניתו של הגר הידוע מיכאל בועז ( ורדר קרסון , ( שהציע ב 1854 להקים יישוב חקלאי בקירבת עיר הקודש , בעמק רפאים , שישמש דוגמה להתיישבות חקלאית יהודית בארץ ישראל . כזה גם היה גורל רעיונות נוספים , שבחלקם נתכוונו לאזורים רחוקים מירושלים ובחלקם לא הוגדר במדויק מיקום היישוב .
|
|