סילואן

עמוד:68

סילואן את עיונינו בכפרים הערביים שהיו בסביבתה הקרובה של ירושלים נפתח בסילואן ( בפר השילוח , ( עקב קירבתו הרבה אל העיר וקשרו ההדוק עם האתרים ההיסטוריים המהווים חלק ממנה . התופעה הראשונה שמקורות התקופה עומדים עליה היא -צורתו המיוחדת של הכפר . זטצן ( 1806 ) מציין , כי הכפר שובן על מדרון תלול וסלעי מאד של הר הזיתים . רוב בתיו עלובים , והם בנויים בתוך מערות או סביבן . בתים של ממש יש רק מעט . התושבים מתגוררים עם בהמותיהם תחת קורת גג אחת ד גם ג'ווט ( ג 82 ו ) אומר , שסילואן הוא בפר עלוב במדרון ההר . רבים מתושביו גרים בכוכים החצובים בסלע , והבתים האחרים בנויים בצורה דלה מאד . מדן ( 1825 ) מסב תשומת לב לכך , כי בכפר תערובת של קברים , מערות ובתים זה בצר זה וזה מעל זה . גם רובינסון ( 1838 ) מעיר על כך , כי בכמה מקומות משמשות מערות הקברים עצמן למגורים , ובמקום שישנם מבנים , הרי שהם בנויים בפתחי המערות מאבנים פשוטות ומחומר בנייה גס המצוי בסביבה . מקורות אחרים חוזרים על כך כי סילואן הוא 'כפר קטן הרוס / שכמעט אץ בו אלא חורבות ובקתות אבן עלובות . שטראוס ( 1845 ) אומר , כי בפר השילוח וסביבתו הם עיר מתים עתיקה ללא רוח חיים ; המתים רחקו את רגלי החיים . התושבים עניים מאד , והכפר כולו עושה רושם עלוב , אף על פי שהוא משתלב יפה במדרון ההר . למרטין ( 1853 ) מעיר , כי הערבים בכפר זה גרים בתוך מערות שנחצבו בדפנות הסלע של העמק , ומאחר שפתחי המערות הם בגבהים שונים , גרים האנשים זה מעל זה . גם בווט ( 1861 ) מספר , כי כפר השילוח הוא מהכפרים העניים ביותר בארץ . הבתים הם מערות טבעיות או קברים לשעבר . קברים אחדים משמשים תנורים או מכלאות לצאן . ה'בתים' מסודרים ב 3 שורות , זו על גבי זו — כמו בתיאטרון . צורה זו של 3 שורות בתים חר ורו קומתיים חוזרת ונזכרת גם במקורות אחרים . שרר ( 1859 ) מציין , כי בפר השילוח דומה לקן ציפורים על מדרון ההר . הכפר עני ועלוב , והרושם עגום במיוחד , מכיוון שאין שום ירק השובר קצת את השממון והחד גוניות . לרעת פיארוטי שימשו המערות בעבר למגורי נזירים . " גם מדריך 'בדקר' ( משנות ה ( 70 מעיר , כי במערות חיו בעבר נזירים , אך הוא מרגיש , כי חלק מהבתים המערות הם קברים יהודיים קרומים . לדעתו , הכפר בצורתו הנוכחית קייס רק כמה מאות שנים . קונרר סבור , בי המצוק עליו הכפר ניצב הוא המצוק של 'אבן הזוחלת , ' הנזכר במקרא . הכפר מוקף מנזרים מן המאה ה 2 ו החצובים בסלע . אשר לפגיעה בקברים יהודיים שנמצאו בתחומי הכפר — זוטא וסוקניק מעירים , כי תושבי הכפר גזלו חלקות גדולות מבתי הקברות היהודיים וממצבותיהם . אחד הקברים שנגזלו הוא מערת קברו של ר' עובדיה מברטינורו . כבר ציינו את המונולית בן שני החדרים שנמצא בצפון הכפר , שדה סוסי זיהה אותו כמקדש שנבנה לכבוד בת פרעה בימי שלמה . פיארוטי מצטרף לדעה והזיהוי מקובל ער היום . ( לעיל עמ' . ( 47 י . מוגן , ב , עמ- . 2 . 32-31 ג-ווט , עמ- . 262-241 ג- מדן , עמ- . 4 . 225 רובינסון , מהקרים מקראיים , א , עמי . J 44-J 42 וראה גם : אולין , ב , עמ- . 5 . 150 מילרד , עמי . 6 . 275 שטראוס , עמי . 7 . 221 למרטץ , ב , עמי . 8 . us בווט , עמ- . 9 . 261-260 ג"ג-ריטר , ד , עמ- 171 , פורטר , עמ- : 146 ליון , ( 1887 ) עמ- 0 . 380 ו . שרר , עמ- . 13 . 212-211 קונדר , עבודת שדה , א , עמ- 1 . 313-312 ו . פיארוטי , עמ- . 14 . 190-189 זוטא סוקניק , 0920 ) עמ- . 12 . 143 בדקר , ( 1876 ) עמ- 224 ( בצילום -ברטאי , עמ- . 15 . ( 113 פיארוטי , עמ- . 190-189 הכפרים הערביים בסביבת העיר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא