|
|
עמוד:46
מספר , כי 'המוסלמים נוהגים להשליך אבנים עליו בעברם , ואומרים.- זהי הבן שמרד באביו' . נורוב 835 ) ו ) מציין אף הוא , כי 'יר אבשלום' עומד ער היום כאות לחוסר המשמעת של אבשלום כלפי אביו . אך הוא מדגיש , כי לא עובר שם יהודי מבלי שיזרוק פנימה — דרך חריץ בקיר — אבן , ויפליט ק ללה . אך המערה שלמטה אף פעם אינה מתמלאת . גם בונר ראה ליד 'יד אכשלום' ערימה של אבנים . כששאל לפשר הדבר השיבו לו , כי הורים יהודים מביאים את ילדיהם הנה להזכיר להם את חטאו של אבשלום ולהסביר להם את החטא שבאי ציות להורים . כאן הם משליכים אבן כאות למחאתם על התנהגות כזו . אורלי ( בשנות ה ם ( 7 חוזר על עניין זריקת האבנים , ובך הוא מספר : עוברים את 'קבר אבשלום' שעד היום היהודים זורקים אבנים קטנות לתוכו , כעונש לבן 'הסורר ומורה . ' דרך פתח בצד רואים את האבנים . בקיר הסלע נמצא קבר יהושפט , שהכניסה לחדריו הפנימיים לא היתה נוחה כלל . הלאה דרומה מתרומם לגובה 18 רגל מבנה העמודים של קבר יעקב הקדוש . המבנה משמש כיום דיר לצאן . מדרום לו חצוב בסלע קבר זכריה שצורתו צורת קוביה . הרבה מאד קברי יהודים פזורים מכאן ועד לכפר השילוח . מסורות נוצריות שונות נתקשרו למערכת הקברים ההיסטורית . גם נורוב ( 1835 ) קורא לקבר הכהנים בני חיזיר קבר יעקב הקרוש . לדבריו התפלל ישו במקום , אחרי שבמשך יסוריו נפל לכאן מהר הבית משם השליכו אותו היהודים . " וויליאמז מוסר , כי במערת סט . ג'יימז ( יעקב הקדוש ) יש אולם ראשי שבחזיתו שני עמודים המהווים כניסה למערת קבר שבה הסתתר יעקב הקדוש לפי האמונה הנוצרית . גם נוסעים נוצרים אחרים קוראים למערת בני חיזיר מערת סט . ג'יימז . בימי הביניים נהגו נוצרים קדושה במקום זה . וכך במערת יהושפט . לעומתם נהגו היהודים לקרוא למערת בני חיזיר לעיתים בית החופשית או קבר עוזיהו . יריעה מיוחדת שמוסר וויליאמז מציינת , כי בחורף 1842 / 3 מצא מיסיונר ( מהכנסיה הקלרונית המאוחרת ) בקבר יהושפט מגילת קלף ובה קטעים מהתורה בכתב יפה מאד . לדברי ריטר עניינה המגילה תחילה את הארכאולוגים ואף נשלחה לספריית הוואטיקן , אך שולץ קבע שהכתב איננו עתיק . " גם דה סוסי ( 1851 ) מספר , כי כמה סקרנים שחיפשו במערת יהושפט מצאו חלק מספר תורה עתיק , וכי בעקבות זאת החליטו היהודים לסתום את המערה . ב 856 ו מספר פריים ו 'מאחורי יד אבשלום נמצא קבר תת קרקעי , הנקרא על שם יהושפט , שנשמר סגור ומסוגר , ושיהודי העיר רשאים לתבוע בעלות מסוימת עליו . לא יכלתי להיוודע על . 15 דוד דבית הלל ( בתוך : יערי , מסעות , עמי , ( sos וראה גם : וילנאי , עיר עתיקה , ( 1 » 69 ) עמי , 157 על תקופות אחרות ועל אגרות שנפוצו בעניין היד שהיתה בראש המצבה . . 16 נורוב , א , עמי . 252-250 נראה , כי מסורת זריקת האבניס על מצבת יד אבשלום היתה מקובלת על המוסלמים והיהודים כאחר . וראה בענין 1 ה : אבינר , מצבות קדומות , עמ . 17 . 8 בונר , עמי 89 ו . . 18 אורלי , עמי . 19 . 172-170 נורוב . א , עמי . 20 . 252-250 וויליאמז , ב , עסי . 449-448 . 21 וראה בעניין וה ובכלל בעניין שניות הקברים , אצל אביגר , מצבות קדומות , עמ' ג . 22 . 4- וויליאמז , ב , עמי . 452-451 ראה גם : גי . ווילסון , א , עמי . 23 . 490-488 גייני ריטר , ד , עמי . 24 . 175 ס 1 סי . עמי 2 ג -2גג 2 ( בתרגומו של איש שלוס , עמי . ( 589-588
|
|