|
|
עמוד:37
קברי הסנהדרין קברי הסנהררין , שכונו גם קברי השופטים , מתקשרים , כידוע , אל מערכת הקברים הכללית של עמק הקדרון . ב 1835 מוסר נורוב , כי קברי הסנהדרין נמצאים צפונה מקברי המלכים , בדרך לדמשק , יש שם קיר חצוב אנכית בסלע , וגם מערות קבורה בעלות שתי קומות . על דפנות הקטקומבות האלה , שהן יוצאות דופן בגודלן ובמספר החדרים הרב בהן , כתובות רבות . אין שם לא דלתות , לא ארונות ולא עיטורים , אלא בצורה מטושטשת . ניתן לראות את המדרגות היורדות אל המערות . " ב 1838 מציץ רובינסון , כי קברי השופטים ( הסנהדרין ) נמצאים בראשו של עמק יהושפט . הקברים נמצאים ממזרח לשביל , ונכנסים אליהם ררך כניסה לא גרולה , שעליה חקוקים פרחים ועלים . ממרכזה של שדרת עמודים מקורה ( פורטיקו ) מוליכה דלת , הגדולה מאשר בקברים אחרים , לאולם ששטחו 20 x 18 רגל . בצפונו שתי שורות של בוכים עמוקים וצרים לגופות המתים , זו למעלה מזו . בכל אחד משלושת הקירות האחרים ישנם כוכים דומים , נמצאו באן בערך כ 60 כוכים . . 117 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי . 118 . 41-39 יריעות , נ , תרצ"ה , עסי . 17-14 וכן.- ידיעות , מבחר מאמרים , תשכ"ה . ב , עמי . 119 . 351-348 נורוב , א , עמי . 120 . 280-279 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי . 528-527 סעיף א . האדון הנרי פיריירא נותן במתנה גמורה וחלוטה למלכות צרפת את מקום קברי המלכים בירושלים , אשר קנוהו האדונים עמיאל ויצחק פיריירא בכספם , ואשר בגלל חוקי תוגרמא הועל בערכאות על שם האדון פטרימוניא , שהיה ציר צרפת בירושלים , כפי המבואר בהודאת בע"ר הכתובה בידו . סעיף ב . מלכות צרפת מקבלת על עצמה מצדה ; ו ) לבלי לבטל מקום זה מאשר הוא כיום במאומה ( 2 1 לשים זכרון תמיד למתנה הזאת , חרות באבן אשר יקבעוה בכותל חצר הקבר מערבה על הוצאות הנותנים , ועל הלוח יחרתו : שמות הנותנים ושם החכם פ . די סולצי , אשר הציל את שארית ימי קדמונים זו מהנשיה , ושם הארון פטרימוניא שהיה ציר צרפת בירושלים , אשר קנה את המקום הזה בער האדונים עמיאל ויצחק פיריירא , ואת שם האדון י'מוס , " אדריכל ממשלת צרפת , אשר חידש ותיקן אותו ; ( 3 לתת שמירה מעולה לעולמים לאבן הזאת , אשר יחרחו עליה שם המקום בשפות צרפת , עברית וערבית ( קברי מלכי יהודה , ותחתיו יחרתו בנוסח זה : "המקום הזה נקנה בשנת 878 ו בעצת האדון פי די סולצי , חבר לבית שבת תחכמוני אשר בצרפת , למען תת שארית לשם החכמה ולשם חבת הקודש אשר לשלומי אמוני ישראל . עמיאל ויצחק פיריירא קנוהו , ה' ס . פטרימוניא השתדל בקניתו , והי מוס , אדריכל ממשלת צרפת , תיקן את ברקיו , ? וניתן מתנה לארץ צרפת . סעיף ג . ציר ממלכת צרפת יעשה בערכאות בירושלים כל השטרות הדרושים להקים את המקום הזה ברשות מלכות צרפת , ועל הארון הנרי פיריירא לתת בירי המורשה כל הכוח הדרוש לדבר הזה . נעשה בפריז בעשרים חדש יאנואר שנת 1884 ןעל החתןם . הנרי פיריירא ס . די פרייסיני ' בהוורע דבר הנתינה הזרה הזאת , והעוול שנעשה ליהודים להוציא מידם את אחוזתם , קם שאון גדול , גם בירושלים וגם בדוו"ל . הרבנים התאוננו במכתביהם אל הרב איזידור והעתונים דברו רתת . אחד מהם , העתון הבריטי "דזואיש ווראלד , " סיים את דבריו כך : "בימים הראשונים , עת היה הדם עב ממים נמצאו בעמנו פיריירים אשר לא בנקל היו מניחים מידם ירושה נשגבה כזאת , אשר זכרונוח עמם שלובים בה . ' 17 '" ב 1935 פרסם דור ילין את החוזה שנחתם בין משפחת 'פרר היהודית ובין ממשלת צרפת , המאשר את דבר 'שטר המתנה . 1181
|
|