|
|
עמוד:7
פתח דבר " מעשה בשני חכמים שנזדמנו יחדיו למקום אחד . דרש אחד מהם בפני הציבור בהלכה וחברו דרש באגדה . הניחו הכל את בעל ההלכה ובאו אצל בעל האגדה . נעלב הדורש בהלכה והצטער . אמר לו חברו : אמשול לך משל למה הדבר דומה — לשני בני אדם , אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר סידקית . על מי קופצין ? לא על זה שמוכר סידקית " ? סיפור קטן זה , שמקורו בתלמוד , משקף את יחסו של הציבור הרחב שבאותה תקופה אל דרשות ההלכה ואל דרשות האגדה . רוב הציבור העדיף לשמוע דברי אגדה וביכר אותם על דברי ההלכה החמורים והקשים להבנה . גם בין החכמים היו רבים שראו בחיוב את האגדה , הבינו את ערכה ותרמו רבות לעיצובה , אף שהיו ביניהם כאלה שהתייחסו אליה כאל מיני סידקית ואף למטה מזה . בספר זה נבחן את המונחים "הלכה" ו"אגדה , " נסקור את המדרשים העוסקים בשני ענפי יסוד אלה של תרבות ישראל , ונתאר את הסוגים השונים של המדרשים ואת תכונותיהם . כמו כן נתאר את יחסם של חכמים אל האגדה , נבדוק את הקשר שבין בית הכנסת הקדום , הדרשה שבעל פה ומדרשי האגדה ונעמוד על דרכיה העיקריות של האגדה . במרוצת הדורות עסקו יהודים בהרחבה בספרות ההלכה , ורק מעטים ביחס התעניינו ברצינות באגדה . ואולם בדורות האחרונים , עם השינויים שחלו בסגנון הלימוד והמחקר , עם חשיפתם של אוצרות רוח גנוזים ועם עלייתה של תורת ארץ ישראל — מכורתה של האגדה — גברה ההתעניינות בתחום חשוב זה . ספר זה , כמוהו כסדרת ההרצאות שעליה הוא מבוסס , נועד לעניין
|
|