|
|
עמוד:110
עם זאת אפשר לקבוע כי במועד זה , ובכלל בשנות השישים . נפרץ קו הרקיע בבניית מבנים רב קומתיים , 'גורדי שחקים' ברובם . הנושא הסעיר את מתכנני העיר ואת הציבור הרחב , שהוזעק להגנת האופי המסורתי של קו הרקיע בעיר ההיסטורית . בשנות השישים נבנו בירושלים הישראלית מבני ציבור ומפעלים עירוניים רבים . נציין כאן אחדים מהחשובים שבהם ו : מרכז תרבות עמים לנוער כרחוב עמק רפאים שנבנה ב ; 1960 'בית אלישבע' ( על שם אלישבע קפלן , ( מרכז תרבות לשכונות גונן שבנתה הסתדרות העובדים כ , 1962 בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיה המלך ; בריכת השחייה הציבורית הראשונה שהקימה העיריה בשיתוף עם מושב שורש בעמק רפאים ; בניין קרן פועלי הבניין ברחוב חזנוביץ , ( 1964 ) שהוא כעל ייחוד בצורתו הרב קוכייתית ; ' בית יואל' ברחוב יפו ( על שם יואל משה סלומון ממייסדי נחלת שבעה ' ;( בית אגרון' ( על שם ראש העיר הקודם , גרשון אגרון , ( שכלל בתוכו את בית העיתונאים , בית המהנדס ואולם קולנוע ; בית החולים 'עזרת נשים' כמקומו החדש בהר המנוחות ; המכון לטיהור מי הביוב של העיר בעיךכרם ; חמישה בתי ספר מקצועיים חדשים : אורט , ברנדייס , סליגסברג , עמל וכי"ח . בתקופה זו הוקמו גניה הציבוריים של ירושלים . המעצבים את פני העיר המערבית עד ימינו : גן העצמאות , גן סאקר , גן בלומפילד , יער ירושלים והגן בהר הרצל . הקמת מבנים ומפעלים עירוניים אלו היתה בדרך כלל פרי יוזמה של עיריית ירושלים ושל האיש שעמד בראשה באותם הימים , מרדכי איש שלום . בסוף שנת 1965 סיימה מועצת העיר הנבחרת השלישית את מועד כהונתה . ב 30 : /> a > a סר איזק וולפסון , דוד בן גוריון וראש לשכת המסחר בירושלים , מנשה חי אלישר , בכינוס בין לאומי של לשכות מסחר שנערך בירושלים במרס 966 ו
|
|