|
|
עמוד:75
בשבועות הראשונים של הלחימה הגיעה ועדת השיכון של ועד הקהילה לשורה של הסדרים עם תושבים ערבים על חילופי דירות בינם וכין יהודים שנטשו את בתיהם באזורים ערביים . לתושבים ערבים אחרים שילמה ועדה זו שכר דירה תמורת שיכון משפחות יהודיות בבתיהם . בעיקר מבנים בשכונה המעורבת רוממה וכן בבתי ערבים ברחביה . האינטרס המשותף ליהודים ולערבים במקרה זה לא דרש כפייה של גוף מרכזי , וועדת השיכון פעלה אפוא בתור גורם מתווך . במחצית השנייה של ינואר 1948 גדל באופן משמעותי _? צאי הדירות הנטושות בשטח היהודי , לאחר שנכבשו מובלעות ערביות בצפון מערב העיר : בתי שנלר , שכונת חלת א טרחא ( לפתא עילית ) והכפר שיח' באדר ( כיום קריית בךגוריון בגבעת רם . ( אזור זה , המבוא המערבי של ירושלים , שלט על הכניסה לעיר מכיוון _תל אביב , וההחזקה בוהיתה חשובה בתור חלק מן המאמץ למנוע את ניתוקה של ירושלים ממרכזי היישוב היהודי במישור החוף . בעיר לא נמצא די כוח לוחם לשיגור _חיל מצב אל אזורים אלו , אולם הם היו מרוחקים ממוקדי הלחימה העיקריים בעיר , ולכן היה אפשר לאכלסם באזרחים . פליטי המלחמה חסרי הדיור היו קבוצת האוכלוסיה הזמינה לצורך זה . לפיקוד הצבאי וכן לרשויות האזרחיות בירושלים היה עניין משותף לאכלס את השטח שנטשו הערבים . בשלהי ינואר נקבע כי פליטים משכונות _נחלת שמעון ובית ישראל , שברחו מאימת הירי של הערבים משיח' ג'רח והמושבה האמריקנית ושוכנו בבית הספר לבנות של כי"ח ברחוב יפו , ישוכנו בשיח' באדר . הדבר נעשה גם לבקשת מנהלת _בית הספר , שטענה כי שיכון הפליטים איננו מאפשר לימודים סדירים . הפליטים לא ששו לעבור לבתי ערבים , וועדת השיכון שהוטל עליה לבצע את ההעברה כפתה זאת עליהם בסיוע של אנשי 'משמר העם , ' שפינו אותם מבית הספר בכוח הזרוע , העמיסום על משאיות והעבירו אותם לשיח' כאדר . הם שוכנו שם בבתים שנראו המתאימים ביותר , בלי שנעשה מאמץ לחלק באופן מושכל את הדירות על פי קריטריונים כלשהם . במשך פברואר ומארס נמשך תהליך האכלוס של האזור בפליטים , שרובם באו מנחלת שמעון , מרחוב שמואל הנביא ומימיךמשה . ?? צאי הדירות בשכונות אלו היה קטן ולא ענה על הצורך הגובר והולך , _ומבני ציבור ובתי ספר התמלאו בפליטים . מצוקת הדיור הגבירה תופעות של פלישות לדירות ריקות , לרבות דירות שנטשו הערבים , ולא נשנתה עוד התופעה של פליטים המסרבים להתגורר במבנים ערביים נטושים . הביקוש הגובר לעומת _הקןצאי הקטן של פתרונות הדיור גרר התנגשויות רבות בין המוסדות שטיפלו בפליטים — ועדת השיכון ' , משמר העם , ' והמפקדים הצבאיים בצפון מערב העיר . גורם נוסף שנטל חלק בעימותים הללו היה ועד שבחרו הפליטים ששוכנו בצפוךמערב ירושלים . נוצרו שתי מערכות של עימותים : מאבקים בין מוסדיים מזה ומאבקים בין התארגנות התושבים 'מלמטה' ובין המימסד מזה . בהעדרו של גורם מוסדי אחד חזק לטיפול באכלוס , נכרך אפוא תהליך זה בשורה של חיכוכים ; הגורמים הממסדיים ביקשו לשכן פליטים רבים ככל האפשר במבנים נטושים , וכל גורם קידם את שיכונם של בני חסותו _, ואילו התושבים ביקשו למנוע אכלוס צפוף , כדי לשמור על איכות חייהם . אחרים פלשו לדירות על דעת עצמם , והזוכים בדיור לא היו הנזקקים יותר , אלא החזקים יותר מבין הפליטים .
|
|