|
|
עמוד:511
עם זאת נמשכו קשרים הדוקים בין המתגוררים מחוץ לחומות לבין אנשי העיר העתיקה . בדרך כלל נותרו בעיר העתיקה חלק מבני כל משפחה , וזה הביא לביקורים תכופים אצל הקרובים בעיר העתיקה ובבתים שחיו בהם קודם . לעתים נשארו חנויות או מקומות עבודה בעיר העתיקה . גם החנויות ובתי המסחר שקמו בעיר החדשה המשיכו להיות קשורים לעיר העתיקה , ולעתים קיבלו את התוצרת שלהם מחנויות מרכזיות בחלק זה של העיר . למרות ההתפתחות מחוץ לחומות , השווקים והפעילות המסחרית המרכזית נשארו בעיר העתיקה . היו גם מקצועות מיוחדים ומלאכות שהתקיימו רק בשווקים בעיר העתיקה , כפי שהיו נושאים שהתפתחו רק מחוץ לחומות . כך למשל תושבי העיר העתיקה שלחו את ילדיהם לעתים ללמוד בבתי ספר ובמוסדות מחוץ לחומות , שכן בעיר החדשה קמו מוסדות חינוך יוקרתיים יותר . כפריים ערביים מהסביבה הביאו את תוצרתם למכירה ישירות לשכונות החדשות ( אגב , גם לשכונות יהודיות . ( חגים מיוחדים משכו את תושבי העיר העתיקה אל מחוץ לחומות . לעומת זאת , התפילות במסגדים בימי השישי ובמיוחד ברמדאן ובחגים מוסלמיים נוספים משכו את המוסלמים אל תוך העיר העתיקה ; כך גם התפילות בכנסיית הקבר בחג המולד , בפסחא ובחגים הנוספים משכו את הערבים הנוצרים לשם . כך שהקשר בין שני חלקי העיר המשיך להתקיים ונשא אופי מיוחד משלו . בתקופת המנדט חלו שינויים גם בתנאים הכלכליים של העיר . ירושלים נסמכה בתקופה זו כמו בתקופות קודמות על כספים ממקורות חוץ . רוב הפרויקטים הכלכליים בתוכה היו בהיקף קטן בהשוואה לערים אחרות בארץ . מחלקת המסחר שקמה בעיר נועדה לשרת את כל תושביה , בעוד שבשאר חלקי הארץ היא חולקה בין הלאומים השונים . אם כי ב 936 ו נוסדה בה מחלקת מסחר ערבית נפרדת , אך פעולתה הייתה מצומצמת יחסית . הימצאותו של השלטון הבריטי בעיר כגוף מעסיק מרכזי הביאה ליצירת מקומות עבודה רבים לאוכלוסייה הערבית המתקדמת והמשכילה — בפקידות של המחלקות הממשלתיות ובגופים והארגונים הכלכליים שקמו בה . משרדי חברות שונות שפעלו בירושלים שימשו מקור פרנסה הן לעובדי 'הצווארון הלבך והן לעובדי 'הצווארון הכחול , ' בבנייה ובשירותים . תקופת המנדט הביאה לשינוי בחלוקת המעמדות בחברה הערבית . הגברת כמות הכסף בידי בעלי מלאכה , עובדי בתים ופועלים יומיים אפשרה להם להעניק חינוך טוב יותר והשכלה גבוהה יותר לילדיהם מאשר קודם לכן . זה אמנם לא הביא לשינוי בסיסי במשפחות האליטה ובהנהגה של החברה הערבית בעיר , אלא בעיקר לעלייה ברמת החינוך ובתנאי הקיום הכלכליים וליצירת מעמד בינוני ערבי מתקדם בעל רמה כלכלית טובה ורמת השכלה מכובדת . התרחבות השכונות הערביות מצביעה על העלייה ברמת החיים של משפחות ערביות רבות . במקום מגורים משותפים צפופים באו בתים פרטיים מרווחים . ערבים מרמה נמוכה יותר , כמו גם כפריים מיישובי הסביבה , החלו להיות מועסקים בשירותים בהם . עיסוקיהם של אנשים רבים השתנו , וחלה עלייה ברמת החינוך ובפעילות החברתית והציבורית שלהם . 25 ראו פירוט בנושא זה אצל דייוויס , 'ירושלים' ( לעיל , הערה , ( 19 עמי , 38-32 המרחיבה את הדיבור על התפתחות המעמד הבינוני והבינוני גבוה בקרב האוכלוסייה הערבית מחוץ לחומות . 26 ראו פירוט , דיוויס , ? ירושלים , ' עמי 42 הערות 59-51 שם . לתמונות וטקסט על חברה זו ראו : \? 6 41 ) 11811 ג ?• _• וווווווו _^ י 11 וו : 1111- 1 ר /?;/ ו /// ד 0 ן /( 1 וכ < ? 711111 // 1 ) 9 3 /// ? , \ 011 / 11 1 ; _111111 . _/<< ' /;>/ ו 10 . 1991 \\ ' . |( . ח 210 וו 1 ו 1 י . י \\'; 1
|
|