|
|
עמוד:276
התדמית הציבורית הבעייתית של האלטרנטיבות למשפט המנדטורי סיבה אפשרית נוספת לכישלון מהפכות המשפט העברי והמשפט הקונטיננטלי היא זיהוין של שיטות משפט אלה במידה זו או אחרת עם אויבי התנועה הציונית . כשמדובר במשפט העברי , הרי למרות הניסיונות שנעשו בתחילת המאה העשרים לחל ן משפט זה , מרבית הישראלים זיהו ועדיין מזהים את המשפט העברי עם הדין הדתי היהודי — ההלכה — ועם העבר הגלותי . הציונות הייתה בעיקרה תנועה חילונית שנלחמה במסורת היהודית ושאפה להוציא את היהודים מהגטו של הדת . היה קשה לנתק את המשפט העברי ( בניגוד לשפה העברית למשל ) מן הדת היהודית , ומתנגדי החייאת המשפט העברי עשו שימוש בתדמית זו בהציגם אותו כמשפט קפוא ומיושן שלא יתאים לחיים במדינה ריבונית מודרנית . דבר זה נכון שבעתיים לגבי המשפט הקונטיננטלי . מבין שיטות המשפט של אירופה הקונטיננטלית , שיטת המשפט בעלת הפוטנציאל הרב ביותר לאימוץ במדינת ישראל הייתה המשפט הגרמני , שהרי כאמור מרבית המשפטנים בעלי הכשרה קונטיננטלית בישראל באו מהספרה התרבותית הגרמנית . אולם מובן שבעשור הראשון למדינה היה קשה לשכנע את הציבור הישראלי לאמץ שיטת משפט שנוצרה על ידי הגרועים שבאויבי ישראל . יורם שחר כבר הצביע על תופעה זו כאשר דן בפועלו של ראש מחלקת החקיקה במשרד המשפטים , אורי ידין . שחר הראה כי גם כאשר אימץ ידין נורמות שמקורן במשפט הגרמני בדברי החקיקה שניסח , הוא ניסה להסוות זאת על ידי טענה כי מדובר ביצירה ישראלית מקורית ולא בשאילה מגרמניה . דוגמה נוספת לטענות מסוג זה אפשר לראות בדבריו של משה זילברג עוד בשנות השלושים כי 'בהתחשב עם המצב הקיים ... אין איש שיעלה על הדעת לקשור את ראשית צעדיה של המדינה העברית אל יצירי הרוח של הגניוס הגרמני .... כי קבלת משפט פירושה הוא התמזגות , עד מידה ידועה , בעולם התרבות שהוליד את המשפט הזה . ולנו , כיהודים , אין דבר יותר טמא ונתעב מן הרוח הגרמנית . ' סוג נוסף של תדמית תרבותית שהביאה לחוסר עניין בשינוי משפטי היא התדמית של העיסוק במשפט עצמו . דומה כי אחת הסיבות לשימור המורשת המנדטורית הייתה כי עיסוק במהפכה משפטית פשוט לא שבה את לבם של אנשי 'דור הראשונים' הישראלי . דור זה הפנה את מרצו ל'התיישבות חקלאית ולגאולת קרקע , ' וראה את העיסוק במשפט כעיסוק גלותי שאין בכוחו 'לעורר התלהבות בלב האדם האידאליסטי . ' משום כך נדחקה שאלת המהפכה המשפטית לתחתית סדר העדיפויות הלאומי . אפשר לקשר את ההשפעה של תדמיות תרבותיות על אימוץ או על אי אימוץ של שיטת משפט מסוימת לסיבה נוספת , שאדון בה עתה . סיבה זו גם היא קשורה לתדמיות תרבותיות , אך לא לתדמיות התרבותיות של האלטרנטיבות למשפט המנדטורי אלא לתדמית העצמית של החברה הישראלית שהמשפט החדש יועד לה . 83 ראו למשל , מלחי , 'על קודכס פלילי חדש' ( לעיל , הערה , ( 75 עמ' ; 354 פרנקל , 'על משפט וסדרי משפט במדינה' ( לעיל , הערה , ( 74 עמ' 84 . 216 , 212 שחר , 'יומנו של אורי ידין' ( לעיל , הערה , ( 62 עמי 85 . 557-555 משה זילברג , 'המשפט במדינה העברית' ( לעיל , הערה , ( 45 עמ' 86 . 198 , 180 זו אחת מטענותיו של ויתקון . ראו ויתקון , 'המשפט בארץ מתפתחת' ( לעיל , הערה , ( 66 עמ' . 45-42
|
|