|
|
עמוד:6
בין העדות השונות . עם זאת , הבריטים היו מודעים לצורך בנקיטת פעולות וצעדים מידיים לשמירה על האתרים העתיקים והמונומנטים ההיסטוריים הרבים שנמצאו בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט , לבל ייפגעו בידי עבריינים העשויים לנצל את מצב הכיבוש שנשתרר בארץ . נושא מרכזי שהשלטון הבריטי החל לעסוק בו כבר בתקופת הממשל הצבאי היה שימורה ותכנתה של העיר ההיסטורית הקדושה — ירושלים . פעילות זו נמשכה לאורך תקופת השלטון האזרחי של הרברט סמואל ולאחר מכן . אך עקרונות חשובים נקבעו כבר במצב ה'סטטוס קוו' של הממשל הצבאי , שהבריטים השתדלו מאוד לקיים אותו — עובדה המצביעה שוב על ההתייחסות המיוחדת של הבריטים לירושלים . סטורס ופקידים בריטים אחרים בממשל בארץ ראו גם צורך לשמור על מעמדה הדתי המיוחד של ירושלים כעיר קדושה לבני שלוש הדתות המונותאימטיות . עניין זה היה חשוב בעיניהם יותר מן העובדה שרוב אוכלוסייתה של ירושלים היה יהודי , והוא שהצדיק לדעתם מתן מעמד שווה לנציגי שלוש הדתות הללו במועצת העיר בראשית תקופת השלטון הבריטי בה . עם הקמת השלטון האזרחי בארץ 1 ) ביולי ( 1920 הוקדשה עיקר הפעילות הבריטית בעיר להקמת מחלקות הממשל השונות . אחת המחלקות הראשונות שהוקמו בעיר הייתה מחלקת העתיקות , וזאת שוב בשל היחס המיוחד שרחשו הבריטים , והרברט סמואל בתוכם , כלפי השמירה והחשיפה של עתיקות הארץ הקדושה . פעילות חשובה נוספת שנעשתה בידי הבריטים לבניינה של ירושלים הייתה פתיחת משרדי 'ספרי האחוזה' לשירות הקהל . משרדים אלה היו סגורים מאז הכיבוש ונפתחו מחדש לשירות הציבור רק בתחילת 1921 על פי הוראת הנציב העליון , דבר שאפשר רכישת קרקעות מסודרת בעיר ( ומחוצה לה ) והביא לחידוש הבנייה ברחבי ירושלים . מיד לאחר הגיעו של הרברט סמואל לארץ החלה פעילות רבה בהכנת חוק ממשלתי לבניין ערים . חוק זה הסמיך את הנציב העליון להכריז על כל אזור או מחוז כעל אזור לבניין עיר בגבולות שייקבעו ויפורסמו בעיתון הרשמי . על פי חוק זה הוקמה בארץ רשות 3 ראו בנדון : R . Storrs . Orieimuions , London 1939 . pp . 307-310 ( להלן : סטורס , אוריאנטציות 4 . ( ראו בעניין זה : י' _בן אריה , 'המוסדות הזרים לארכיאולוגיה ולחקירת _א _^ _ ישראל בתקופת המנדט / א , קתדרה , 92 ( תמוז תשנ"טא עמ' 140 ( להלן : בן אריה , 'המוסדות 5 . ( ' ראו במפורט בנושא זה : י' בן אריה , 'שימורה ותכנונה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי _px , ' 1926-1917 כראי עברה , ירושלים _תשס '' א , עמי , 500-440 והמקורות שם ( להלן : בן אריה , ' שימורה ותכנונה 6 . ( ' שם , שם . 7 על עיריית ירושלים בתקופת המנדט ראו : פ"א אלסברג , 'המאבק על ראשות עירית ירושלים בתקופת המנדט , ' א' שאלתיאל ( עורך , ( פרקים בתולדות ירושלים כזמן החדש : ספר זיכרון ליעקב הרצת , ירושלים תשמ"א , עמ' 304 ( להלן : אלסברג , 'המאבק , ( ' וכן אי רובינשטין 'יהודים וערבים בעיריות _כארץ-ישראל — ( 1933-1926 ) ירושלים ועיריות אחרות , ' קתדרה , 51 ( אפריל , ( 1989 עמי 8 . 147-122 ראו : בן אריה , 'המוסדות' ( לעיל , הערה , ( 4 עמי . 159-146 9 ראו : גי ביגר , 'תרומת השלטון הבריטי להתפתחותה של ירושלים בראשית שלטון המנדאט הבריטי , , ' 1925-1918 מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל _, ט ( תשל"ו , ( עמ' 186 ( להלן : בוגר , 'תרומת השלטון הבריטי . (
|
|